מגדל המים המיתולוגי של קיבוץ איילת השחר, שופץ ונחנך בטקס חגיגי בהשתתפות חברי קיבוץ ותיקים וילדים. מבנה המגדל, במרכזו בריכה לאגירת מים, היה בשימוש חברי איילת, שעלו על הקרקע ב- 1915, והתמודדו עם מחסור במים. החיפושים אחרי מקור מים הניבו קילוח דק של מים בוואדי ווגאז (נחל חצור), והוא שימש הן את ה"חרתים" מייסדי הקיבוץ, והן את ערביי הכפר השכן "ערב-אל-כראד", מה שתרם לא מעט למריבות בין השכנים החדשים.
בטקס החגיגי השתתפו אנשי המועצה לשימור אתרים והמועצה האזורית הגליל העליון. שלום ישראלי איש איילת סיפר למשתתפים על המגדל שנבנה לפני יותר מ-90 שנים, בידי קבוצת אחווה מ'גדוד העבודה', שאנשיה היו אמונים על בניית מבני הקבע בקיבוץ. "כחלק מפתרון מצוקת המים, הוקם מפעל מים קטן, שכלל בריכת איגום קטנה. במהרה נועד למגדל שימוש נוסף – ביטחוני", סיפר ישראלי. כשמסביב הכול חשוף, בלא בתי מגורים ועצים, נוצל המגדל הנישא כעמדת שמירה ונשקייה, ולקשר עם יישובים עבריים כמו ביריה, ראש פינה וחולתה, עימם תקשרו אנשי איילת בשפת האיתות מורס, ואף הכשירו לשם כך נערים ונערות שנרתמו למאמץ ההגנה.
בסוף שנות ה- 30' ניתן שימוש נוסף למגדל המים – מאפייה, שנִבנתה יחד עם חדר-האוכל הראשון, והיא פעלה וייצרה דברי מאפה במשך חמישים שנים. בשנת 1956 התחבר הקיבוץ לחברת 'מקורות'.
הרעיון לשפץ את המבנה נרקם מזה שש שנים, ולקחו בו חלק עשרות בני ובנות איילת השחר, ותיקים וצעירים,. ראש מועצה אזורית הגליל העליון גיורא זלץ; "לפני 103 שנים באו החלוצים, והיום יושבים פה נכדים ונינים. זה לא מובן מאליו. לכם 'האיילתים' אופי מיוחד, גאה ונחוש, המסייע להוציא "מים מהסלע", לעמוד בקושי ואתגר. נוכחותם בקיבוץ של מבנים מימי הראשית חשובה, גם חינוכית. יש בה זיכרון ועדות להקמת היישובים הראשונים, שפילסו דרך לעוד קיבוצים, מושבים, וערים בגליל העליון. בלעדיהם לא הייתה התיישבות יהודית חזקה בחלק הצפוני של הארץ".
עומרי שלמון מנכ"ל המועצה לשימור אתרים שתמכה בפרויקט וסייעה רבות להשלמתו, דיבר על העבודה המשותפת עם האיילתים, "צוות נפלא של אנשים מלאי אנרגיה ומחויבות לתורת השימור. "המגדל הזה הוא לא עוד מגדל, זהו סמל חשוב לימי ראשית ההתיישבות העברית בגליל העליון. המחויבות שלנו לאיילת השחר תימשך", הבטיח שלמון.
