ביוזמת משרד הבריאות ובהירתמות המרכז הרפואי זיו, התקיים "שולחן עגול" בהשתתפות ד"ר ורד עזרא, ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות ובעלי תפקידים בכירים מהאגף לתכנון מדיניות במשרדהראשי, עם רופאים בכירים מהמרכז הרפואי זיו, מנהלים בקופות החולים בצפון, נציגים של עמותות העוסקות בתחומי בריאות שונים וחולים במחלות שונות.
מטרת המפגש היתה לקיים יעוץ כולל ורחב עם הגורמים הרבים העוסקים בתחום המחלות הכרוניות, ללמוד על הראייה הכוללת למחלות אלו ולדרכי מניעתן והטיפול בהן. קיום המפגש בצפון היה יוזמתו של המרכז הרפואי זיו על מנת להציג להנהלת המרכז את המורכבות הייחודיות לאזור הצפון.
ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו אמר: "משרד הבריאות מביא גישה חדשה וייחודית במסגרתה נפגשים כלל העוסקים בתחום המחלות הכרוניות, עם החולים ונציגים של עמותות ומנסים למפות את כלל הצרכים והפערים להתמודדות עם מחלות אלו וקידום מניעתן. חשוב לנו כמרכז רפואי קהילתי בצפון, העוסק בבריאות האוכלוסייה בראייה הרחבה, לארח את מפגשים מקצועיים אלו ולהביא את הקול הצפוני הייחודי לאוזני המשרד הראשי.
מעבר להתמודדות של הפרט עם המחלה הכרונית, מרחבי הצפון מייצרים אתגרים נוספים שחשוב שיוכרו בכדי לתכנן להם מענה טוב יותר. המפגש היווה גם הזדמנות למפגש בין צוות המרכז הרפואי לנציגי קופות החולים, עמותות השונות וכמובן החולים המתגוררים באזור" אמר ד"ר זרקא.
נעמה רון, מנהלת תחום תכנון מדיניות, מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות אמרה במפגש, כי מהלך ההיוועצות עם הציבור מתקיים במספר אופנים שהמפגשים סביב שולחן משותף הינו אחד מהם, זאת כחלק מהערכות משרד הבריאות בתחום המחלות הכרוניות לשנת 2017. בשני אפיקים: אתר אינטרנט להיוועצות הפיתוח לכלל הציבור והשני מפגשי "שולחן עגול" המתקיימים במספר מוקדים בארץ "היוועצות עם קבוצות יעד ועם כלל הציבור משמשת כאמצעי מסייע לגיבוש מדיניות אפקטיבית המהווה מענה לצרכים שונים. פיתוח מדיניות בריאות בזיקה לתהליכי היוועצות טומן בחובו ערך מוסף ובו גיבוש מדיניות מבוססת עקרונות דמוקרטיים של שותפות, שקיפות בקבלת החלטות ואתגר לדפוסי חשיבה מקובלים. בנוסף, מדיניות לה שותף הציבור עשויה לסייע בעתיד בבניית הסכמות" אומרת נעמה רון. "שמחנו על יוזמת הנהלת המרכז הרפואי זיו לקיים את המפגש אצלו וללא ספק למדנו גם על הייחודיות של אזור הצפון".
מפגש 'השולחן העגול' שהתקיים במרכז הרפואי זיו, אפשר שיח חופשי בין אנשים שונים, הקשורים לנושא הטיפול והמניעה של המחלות הכרוניות ,חולים ובני משפחה, רופאים, אחיות, מנהלים במערכת הבריאות, אנשי אקדמיה ומחקר, ארגונים חברתיים ונציגי ציבור. המפגש אפשר לגורמים שאינם תמיד במרכז מוקדי ההשפעה, להשמיע ולהציג את זווית הראיה שלהם ובכך להשפיע על קובעי המדיניות.
הדיון התקיים סביב שתי נושאים מרכזיים: בתחום הטיפול- התמודדות עם מחלה כרונית היא מורכבת ומושפעת מהיבטים רבים., וסיוע מערכת הבריאות בצורה המיטבית למתמודדים עם מחלה כרונית. בתחום המניעה- חלק מהמחלות הכרוניות ניתנות למניעה או לדחיית הופעתן. נבחנו הדרכים וההצעות למערכת הבריאות לפעולה על מנת להשיג מצב זה.
מחלות כרוניות ניתנות לטיפול, לאיזון ובחלקן אף למניעה. הן ממושכות ומתפתחות, משפיעות על מעגלי החיים, מושפעות מאורחות החיים ומשפיעות על שגרת היום-יום של המתמודדים עמן. המחלות הכרוניות השכיחות ביותר הן סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, סרטן ומחלות דרכי הנשימה. עם הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, עולה שיעור המחלות הכרוניות בקרב האוכלוסייה. נכון לשנת 2014, אחד מכל חמישה ישראלים (21%) אובחן כחולה במחלה כרונית. בקרב בני 65 ומעלה השיעור גדל לשלושה מכל ארבעה ישראלים (75%). כלל המחלות הכרוניות הן הסיבה לרוב מקרי המוות בישראל ובעולם. עם זאת, בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בשיעור התמותה כתוצאה ממחלות לב, וירידה מתונה בשיעור התמותה כתוצאה מסוכרת. בד בבד, נרשמה עליה בשיעור החולים הכרוניים במחלות אלו.
