בחודש האחרון פשטו מפקחי מס הכנסה על צפת, חצור, קריית שמונה ושאר ישובי הגליל העליון. בפשיטה זו נתפסו כ- 10% מהנבדקים באי רישום הכנסות כדין. בחצור נתפס קבלן בניין שהעלים הכנסות של כ- 140,000 ₪. קבלן גגות בצפת נתפס בהעלמה של כ- 75,000 ₪ ואפילו עורך דין נתפס בקרית שמונה בהעלמת הכנסות בסך של 25,000 ₪. לאור פשיטת אנשי המס והלחץ בו נתונים כעת בעלי העסקים, פנינו השבוע לעורך הדין הצפתי, ד"ר ניסן שריפי, במספר שאלות חשובות שישליכו אור על עננת המס, ההכנסה והחוק. לעצמאים ולאלה שרוצים להיות, מומלץ לגזור ולשמור.
מהן סמכויותיו של מבקר ניהול – ספרים?
סמכויותיו של מבקר ניהול ספרים הן להיכנס לכל מקום בו מתנהל עסק או משלח – יד ולבדוק מלאי עיסקי, קופה, מכונות, פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשימות ותעודות אחרות הנוגעות לאותו עסק או משלח- יד, וכן רשאי הוא לדרוש מבעל העסק או משלח היד, או מפקיד אחראי שלהם, לגלות היכן מצויים פנקסים וחשבונות, כאמור, ולהיכנס למקום הימצאותם, לבדקם ולדרוש הסברים.
האם מותר למבקר ניהול ספרים לבדוק גם בכיסים של בעל העסק או בתיק היד שלו?
כאן המקום להדגיש שאין בודקים כיסים ותיקים אלא אך ורק אם משמשים הם כקופת העסק, ואז מבקשים מהנישום להוציא את הכסף מהכיס או ממקום הימצאו (תיק, ארנק,מגירת ארון וכו').
ישנם בעלי מקצועות היכולים לטעון לחיסיון על ניירות ותיקים, הנמצאים ברשותם. כך, לדוגמא, עורכי דין ורופאים. אם המבקר מוצא לנכון לבדוק תיק אצל עורך דין או רופא, והנישום טוען שהתיק פרטי ואינו רוצה לגלות תוכנו או להראותו, אזי מכניסים התיק למעטפה ומביאים אותו לפני שופט (של ביהמ"ש לשלום), ורק השופט יחליט אם מותר לפתוח את התיק לצורכי מס- הכנסה או לא.
באיזו תדירות נערכת ביקורת ניהול – ספרים לעסק או משרד עצמאי?
הביקורות נערכות בכל שעות היום והלילה, כולל שבתות וחגים. אנשי המס עובדים בדרך כלל לפי תוכנית עבודה המבוססת על ענפים עסקיים כמו: קבלנים, מוניות, רופאים וכו'. אין ביקורות בתדירות קבועה בעסק מסויים. מותר לבקר בעסק ללא הגבלה, אולם מפקחי המס משתדלים לא להטריד נישומים לשווא, אלא רק אם מגיע מידע כלשהו על העלמה בעסק. אם נישום ניתפס באי – רישום תקבול, ופקיד השומה חפץ להיות מהימן יותר ביחס לסנקציות שיטיל, אז מבקרים את העסק לעיתים, אף פעמיים- שלוש ביום, כדי לבדוק את כמות הפידיון. כמובן שאם נתקלים באי רישום תקבול ודאי ומוחלט (ע"י צפייה בעסק, תיחקור לקוח, קניית ניסיון וכד'), אזי העסק יבוקר בביקורות חוזרות ונישנות.
נישום ניתפס באי רישום תקבול מהם ההליכים שעליו לעבור כעת ומהן הסנקציות הנינקטות כלפיו?
אם מנהל מחלקת ניהול ספרים הגיע לידי החלטה שיש אי רישום תקבול ברור ומוחלט (קוד 7 בעגת אנשי מס הכנסה, המבוססת על שפת המחשב של שלטונות המס), אזי שולחים לו מכתב ובו מודיעים לו כי ספריו פסולים לאותה שנת המס, בד בבד, מזמינים אותו, מיידית, לדיון בשומות לשנים קודמות. אם השנים הקודמות סגורות, וזוהי הפעם הראשונה שנתפס, לא מטפלים בפתיחת תיקים של השנים הקודמות.יצויין, שבהודעה הנשלחת אליו, מיידעים את הנישום שהוא רשאי לערער על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי תוך שישים יום מיום קבלת ההחלטה על פסילת הספרים. כאשר נישום נתפס באי רישום תקבולים מוטלות עליו סנקציות: פסילת ספריו ו/או קנס מנהלי ו/או העלאת ריצפת המס ו/או אי הכרה בריבית עיסקית.
מה כדאי למי שנתפס בהעלמת הכנסות לבצע מיידית?
יש הליך פנימי, בפרקטיקה, עד לסיום שישים יום הנ"ל, שבו יכול הנישום לנסות לשכנע את אחראי מחלקת ניהול ספרים, או את סגן פקיד השומה או את פקיד השומה בעצמו, שהיתה סיבה מספקת לאי- רישום תקבול. דוגמא לסיבה מספקת: לא רשם קבלה, אולם תיעד תקבול שקיבל ברישום ראשון במקום אחר כגון: מחברת ממוספרת וכרוכה, או קיבל כסף, ומיד מקבל הודעה על אסון כלשהו, ומתוך לחץ לא רשום את התקבול. בהרבה מקרים כאלה נוטים להקל. אם הנישום ידוע כמצהיר סביר, אז אם קרה מקרה חריג ויש לזה הסבר הגיוני, פקידי השומה נוטים להקל ולתת לנישום ליהנות מן הספק.
מי פטור מניהול ספרים?
כל עסק, מקצוע, או משלח יד חייבים בניהול ספרים. על מנת לקבל הקלה בניהול – ספרים יש לנציבות מס הכנסה ועדה להקלה שכזו, או למתן פטור, והיא המחליטה על – פי בקשה מנומקת של הנישום. האישורים ניתנים בדרך כלל לאנפלבתים ולעסקים זעירים (יחידים) שפדיונם השנתי אינו עולה על 99,006 ₪ . דוגמא להקלה שניתנת לעוסק יחיד: בעל דוכן בשוק שמחוייב לנהל ספר תקבולים ותשלומים שבו ירשם הפידיון היומי שלו, הוצאותיו, וכמובן עליו להפקיד את הפדיון מדי יומיים בבנק ולשמור על אישורי הפקדותיו. אם יש עסק שפדיונו מעל ל – 99,006 ש"ח, יתכן שגם יקבל הקלה, אם יוכיח שלא אפשרי אצלו לעמוד בהוראות ניהול- הספרים לפי הפקודה, כמו מזנון בקולנוע, שמתפרנס רק בזמני ההפסקות, שבהן זרם הקונים אצלו רב, ומבחינה טכנית, אינו מסוגל לרשום מיידית כל תקבול ותקבול.
עורך הדין ד"ר ניסן שריפי- יו"ר ועדת רישוי עסקים בלשכת עורכי הדין בישראל ולשעבר יו"ר ועדת המיסים צילום אילוסטרציה; Pixabay וארכיון ערוץ הידברות
