fbpx

צפת במקום הראשון באחוז המתגרשים בישראל – תיק פרידה: סדרת כתבות מיוחדת

למה אנשים מתגרשים גם אחרי 50 שנות נישואין. מה קורה במגזר הדתי והחרדי. מי בוגד יותר ועם מי. למה צריך להגיע לרבנות בגלל שטיפת כלים ? ואיך קרה שכבר לא  כייף ל'הזדקן יחד' וחלומות הפז הפכו לסיוט מתמשך.

עעכ

כיצד בירת הגליל הפכה לבירת הגירושים? 

תהליך התפרקות התא המשפחתי חדל להיות עניינו של מגזר זה או אחר. היום ניתן לומר כי החל הליך של לגיטימציה למהלך זה גם בקרב מגזרים שעד כה גזרו שתיקה רועמת על המתרחש בקרבם בענף המשפחה.

אם עד היום חשבנו לעצמנו כי תאי המשפחה המתפרקים, ממוקמים באזור המרכז עקב גורמים אלו או  אחרים, אז כדאי שתחשבו שוב. הנתונים שנחשוף  בסדרת הכתבות בשבועות הבאים מובילים אותנו למסקנה אחת ברורה, גם אם זה יישמע לכם הזוי, צפת היא העיר המובילה באחוז המתגרשים בארץ .

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה,  ולצורך השוואה- תל אביב יפו  (437,000 נפש) עומדת על 703 זוגות מתגרשים מידי שנה (נכון ל-2015) דהיינו 0.16%  מסך האוכלוסייה. מנגד ניצבת צפת על כ- 30,000 תושביה, עם 68  זוגות מתגרשים מידי שנה, דהיינו 0.22%  מסך האוכלוסייה .

כיצד הגיעה עיר הקודש לנקודת שפל שכזאת? כיצד זה קורה לעיר מהפריפריה הרחוקה  שרוב אוכלוסייתה דתיים? מהו ה"חיידק" שבו נדבקה? היכן כל ההגנות עליהן גדלו תושבי העיר- לשמירת המסגרת המשפחתית? תוצאות אלו יכולות להיות הרסניות לקן המשפחתי המתפרק עם השלכות לקן החדש שעוד יבוא בהמשך.

סיומה של מערכת הנישואין ופירוק התא המשפחתי אינם חוויה קלה. המעבר מחיי זוגיות לחיים לבד מטלטל. יש צורך להסתגלות כלכלית חדשה ובמקביל, על בני הזוג להתנהל בצורה נכונה ובריאה מול הילדים. זהו תהליך מורכב, אשר מטבע הדברים קשה מאוד להתמודד עימו לבד.

,,

הגורמים למהלך

אז מה לעזאזל גורם לבני הזוג לפרק את התא המשפחתי, להשאיר ילדים קטנים חסרי אונים, נקרעים בין אב לאם. ילדים בטראומה, בכאוס חברתי, בעצב רב. מה זה הדבר הזה שגם לאחר עשרות שנים ולעיתים גם לאחר 50 שנות נישואין, פתאום זה נגמר. הסיבות מגוונות ועד כמה שזה נראה שולי ולא נתפס, אז קחו בחשבון שמשק הבית, כן משק הבית- כיבוס, גיהוץ, ניקיון בישול ועוד, גם הם מביאים לפירוק החבילה.

יש הסבורים כי מוטיב הקנאה בין בני הזוג מעביר אותם על דעתם. התנהגות חסרת אחריות כלכלית של אחד מבני הזוג- דבר שגורם לחובות כבדים עד כדי לעיתים פשיטות רגל ולקיחת הלוואות גדולות מהבנק. יש את בעיית האגו של מי מבני הזוג, הגובלת בהתנשאות וחוסר כבוד הדדי.

עיון בעשרות תיקי גירושין הביא לעובדות ולמסקנות הבאות

התערבות בני משפחת האישה: גם הגברים וגם הנשים ציינו שלא אהבו את התערבות המשפחה המורחבת בחיי נישואיהם ובחדירה לפרטיותם.

עבודה: בחלק מהתביעות, ציינו הגברים שלא אהבו את העובדה שהאישה לא עובדת ויושבת מובטלת בבית, חסרת מעש, מבלי למצוא עבודה ולסייע בעול פרנסת המשפחה. אחרים טענו כי דווקא יציאתה לעבודה, גורמת למתחים.

משבר הילדים; גברים טענו כי הנשים לחצו עליהם להביא מיד ילדים לעולם והם סירבו, בנימוק שהם צריכים להתבסס מעט כלכלית ורק אחר כך לדאוג להרחבת הקן המשפחתי.

בגידה: נשים וגברים טענו שאחד מבני הזוג בגד  עם השכנים, חברים קרובים ואפילו בכמה מקרים חריגים עם בני המשפחה.

ו 

מה קורה במגזר החילוני?

חשיפת יתר לתכנים ויזואליים בתקשורת מעלה את רמת הציפיות בין בני הזוג, מנגישה אותם לסוגים של מודלים המצטיירים כאידיליים ויוצרים לא אחת אשליה אופטית וטשטוש מוחלט בין הדמיון למציאות. הכל תוך תחושת החמצה, שחלילה אם צד אחד יתנתק מהאחר על מנת לחוות עונג דמיוני. .

מציאות זו הנפרשת על שנים רבות, במיוחד כאשר תוחלת החיים מתארכת, יכולה להביא לשחיקה מובנית במרקם הזוגי. פה נכנסים לתמונה אלה המנסים ליצור גירויים שונים על מנת לאתגר את אורח חייהם המשותף ובכך יוצרים פער בין הרצוי למצוי עד כדי כיליונו של התא המשפחתי.

כמו כן, אם בעבר הייתה קיימת סטיגמה שלילית על גרוש או גרושה, הרי שזו נדחקה לשוליים. כאשר אנו מדברים על כמעט 30% של גירושין בחברה הישראלית- פועל יוצא, הוא שהחברה מעניקה לגיטימציה לכך.

יש הטוענים כי עצמאותן הכלכלית של הנשים טומנת בחובה קשיים לא מבוטלים. הפלישה הנשית המאסיבית לשוק העבודה, כמעט בכל ענפי המשק, העצימה את ההתחככות בין המינים. מקומות-העבודה הפכו זירה למפגשים בין גברים נשואים לנשים לא-נשואות ולהיפך. חיכוך ומפגשים בין-מיניים זמינים, הופכים את הזירה התעסוקתית לכר נרחב של קשרים אסורים ומכאן הדרך קצרה לגירושין. 

בעבר, נשים רבות ששקלו להתגרש, חששו לעשות זאת בשל תלותן המוחלטת בגבר המפרנס. כיום, יותר ויותר נשים נהנות מעצמאות כלכלית ומסוגלות לקיים את עצמן ואת ילדיהן בכבוד. לכך יש להוסיף את חוק דמי המזונות, המובטחים לגרושה בלי קשר להכנסתה הנוספת. לאור זאת, נשים רבות מרשות לעצמן ליזום מהלך של גירושים.

הפיכת מוסד הנישואין כ"מוצר מדף" שניתן לרעננו מידי פעם במוצר חדיש יותר, גם על חשבון הרס הבית, הביא לחורבן טוטאלי. ה"ביחד" הפך למושג מאוס והמשפט "אני רוצה להזדקן אתך" הפך בדיחה.

הגרוע מכל עוד לפנינו

עידן האינטרנט והחשיפה המוגברת לאתרי מין והיכרויות, הביאו מכת מוות למה שעוד חשבנו שניתן להציל. כל אחד מעוניין לריגושים מהצד והזוגיות הפכה למעשה למערכת של אינטרסים כמו בין הקופים. "גרד לי את הגב על מנת שאגרד לך את הגב". מושג האהבה נשתכח ונותרה מערכת ידידותית של אינטרסים שאינם רגשיים ומרוחקים מהאהבה האמיתית, הכל כדי לשמור שהחבילה לא תתפרק על אף שהכל רקוב ומצחין.

בשבוע הבא בתיק פרידה הסודות נחשפים; מה באמת קורה במגזר הדתי-חרדי

נועה (בדוי) חרדית, גרושה בת 42 ואם לשלושה:

"אני יצאתי מהבית, והוא זה שנשאר איפה שגרנו, עושה שם קמפיין פרסומי לעצמו ומנסה לעשות נגדי. על כל פנים, לקחתי את הרגליים ולא רציתי להישאר שם. הילדים שלי למדו במוסדות שם, המורות שלהם הסתכלו עליי כמו על איזה מפלצת. גם בבית הכנסת, בשכונה, בגינה. לא היה מקום שלא הצביעו עליהם, הנה ה'מצורעים'. אני לא מצאתי שם מקום, ברחתי".

דילוג לתוכן