שופט בית המשפט המחוזי בחיפה ד"ר מנחם רניאל חייב את ביה"ח "זיו" בצפת ב -3 מיליון שקל פיצויים לצעירה שנותרה נכה מלידה שהסתבכה ב-1991, לא לפני שמתח ביקורת על מנהלת מחלקת היולדות דאז, שפרה זוהר.
מפסק הדין החריף עולה כי מנהלת מחלקת היולדות, זוהר ( כיום בבית חולים במרכז הארץ )החליטה שלא לערוך ניתוח קיסרי באישה למרות סימנים ברורים כי העובר נמצא במצב סבוך במיוחד, ובניגוד להמלצתו של רופא מתמחה שבדק את היולדת. הלידה הסתבכה, וכתוצאה ממאמצי הרופאים לשחרר את היילודה מתעלת הלידה – נגרם לה שיתוק קשה ביד אחת ושיתוק חלקי בידה השנייה.
המקרה ארע בשנת 1991. אישה הרה ממוצא אתיופי בעלת היסטוריה מיילדותית קשה ומספר לידות שהסתיימו בפטירת תינוקות, הגיעה לבית החולים זיו בצפת, עם צירים מוקדמים.
לדברי עו"ד אורלי הרמן, המייצגת את הצעירה שנולדה נכה בכתוצאה מהלידה ואת הוריה, "מדובר במקרה חמור בו נמנע מן היולדת טיפול רפואי ראוי. מנהלת המחלקה התעלמה מכל ממצאי הבדיקות הקודמות שחייבו ניתוח קיסרי, נמנעה מלבדוק את היולדת בעצמה וקיבלה את את החלטתה להמשיך ללידה רגילה תוך הסתמכות על צילום רנטגן בלבד, שהוא המסמך הרפואי היחיד שנעלם באורח פלא מתיק רפואי המונה מאות עמודים." לדברי עו"ד הרמן, בית המשפט קיבל את טענתה כי ההימנעות מניתוח קיסרי והמשך תהליך הלידה הרגיל גרמו להסתבכות הלידה – כפי שניתן וצריך היה לצפות מראש, והביאו ללידת התובעת כשהיא סובלת מנכות קשה.
עוד הוסיפה, עו"ד הרמן, כי שתי בדיקות גניקולוגיות שבוצעו ביולדת ע"י מיילדת ורופא מתמחה במחלקה ביום הלידה, העלו כי מדובר בלידת קשה במיוחד, בה הרגליים מקדימות את העכוז (מצג רגליים) – סברה אשר חוזקה בפרשנות לתצלום רנטגן אותו ערך המתמחה ליולדת. בפסק הדין צוין כי לטענת התובעים מנהלת המחלקה לא בדקה את היולדת בעצמה והסתפקה בפרשנותה לצילום. היא החליטה שלא לבצע ניתוח קיסרי, ולהמשיך ללידה טבעית. המתמחה הצעיר תיעד בתיק הרפואי את חילוקי הדעות המקצועיים בינו לבין מנהלת המחלקה. למרבה הצער התברר בתוך זמן קצר, שחששותיו היו מצודקים: כתוצאה מההחלטה להמנע מניתוח קיסרי נתקעה היילודה בתעלת הלידה, והרופאים שניסו לחלצה, משכו אותה בכוח וגרמו לה לנזקים קשים בידיה, שאחת מהן נותרה משותקת בדרגה קשה והשניה משותקת חלקית.
המומחים הנוירולוגים מטעם הצדדים הסכימו ביניהם כי נכותה הרפואית של הצעירה נאמדת ב-40% בצד שמאל ו-20% בצד ימין.
בבית החולים זיו מתכוונים להגיש ערעור על ההחלטה. בזיו מכחישים את טענות עו"ד הרמן וטענו, כי בזכות המיומנות של הצוות הרפואי ניצלו חייה של התינוקת. לגישת בית החולים, לא היתה במועד הלידה כל הוראת נגד ליילוד וגינאלי, עם הנתונים שאיתם הגיעה האם. התנהלות הצוות הרפואי היתה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, טענו בבית החולים, ולא היתה כל רשלנות בניהול הלידה. בנוסף, נטען, לא הוכח שהלידה חרגה מסטנדרט הטיפול הרפואי הסביר, או שבוצעה בחוסר מיומנות, ועל כן יש לדחות את התביעה.
בתביעה שהסתיימה השבוע בפסק דין – טען משרד הבריאות כי תצלום הרנטגן שבוצע ליולדת הראה כי ניתן לבצע לידה רגילה אלא שבמהלך המשפט התברר כי התצלום נעלם באורח פלא מהתיק הרפואי, ולא הוצג כל רישום המעיד כי התצלום בוער – כפי שהדבר מתחייב בחוק.
במסגרת פסק הדין קבע כב' השופט רניאל כי עצם היעלמות תצלום הרנטגן מעבירה את נטל השכנוע לכתפי בית החולים. כמו כן, העביר השופט ביקורת קשה על מנהלת המחלקה (לשעבר), על כך שהתעקשה שלא לקרוא את התיק הרפואי שהוגש לה במהלך עדותה לשם רענון זכרונה, ועל טענותיה כי איננה זוכרת את פרטי המקרה.
"מנהלת המחלקה התחמקה מלזכור דבר של ממש מלבד אמירות כלליות: היא לא זכרה כביכול פניות אליה, סירבה לעיין בתיק לפני עדותה בטענה שהדבר עלול לבלבל אותה, אמרה שאינה יכולה לזכור אחרי 25 שנה, וכשאמרתי לה שהיא יכולה לזכור ויש מקרים שאנשים זוכרים אחרי 25 שנה, ועליה לענות אם היא זוכרת או לא – ענתה שהיא לא זוכרת. אבל אינני מאמין לה, לאור התחמקותה מעיון בתיק לצורך רענון זכרונה". במלים חריפות אלה נזף כב' השופט רניאל מביהמ"ש המחוזי בחיפה במנהלת המחלקה לשעבר בבית החולים זיו בצפת, בפסק דין שהתקבל בימים האחרונים, במסגרתו פסק פיצויים נכבדים לצעירה שנותרה נכה כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי בבית החולים זיו בצפת בלידתה.
הרנטגן, למרות היותה בכירה מהרופא המתמחה, היתה יכולה להיפתר על ידי עיון בצילום הרנטגן" ממשיך וקובע השופט רניאל. "אף המומחה מטעם הנתבעת אישר בחקירתו הנגדית, שייתכן שמומחה למיילדות ולגניקולוגיה יטעה בפרשנות צילום רנטגן, שכן 'כל רופא יכול לטעות'. אלא שצילום הרנטגן, שלגביו היו כאמור חילוקי דעות לגבי סוג המצג הנראה בו, לא אותר על ידי בית החולים והוא אינו חלק מחומר הראיות שבפניי".
עוד קבע השופט, כי אין ספק שהנתבעת לא הציגה כל ראיה להליך ביעור של צילום הרנטגן. בשל כך טענה עו"ד הרמן, כי בהעדר הליך ביעור כדין, חזקה שצילום הרנטגן לא בוער, והוא עדיין נמצא בשליטת בית החולים עד היום – כפי שאכן עולה מעדותה של מנהלת רשומות רפואיות בבית החולים.
לפיכך פסק השופט, כי "בית החולים הפר את חובתו על פי הדין בכל הנוגע להליך הביעור ולאיתור צילום הרנטגן, ולתובעים נגרם נזק ראייתי. בנסיבות העניין מועבר נטל השכנוע אל כתפי הנתבעת". השופט ציין, כי "חשיבותו של תיעוד רפואי מזמן אמת לא תסולא בפז. ראשית לצורך הטיפול הרפואי הרצוף והטוב, אך גם לצורך הבחינה בדיעבד של פעולות הצוות הרפואי".
השופט לא חסך גם את ביקורתו ממנהלת המחלקה הרופאה שקיבלה את ההחלטה על לידה רגילה במקום ניתוח קיסרי מתבקש.העובדה שהיא הרופאה הבכירה לא הופכת אותה לצודקת", קבע השופט.
לסיכום קבע השופט, כי על פי כל הראיות שהובאו בפניו, וכפי שהסכימו מומחי הצדדים, בזמנים הרלוונטיים לתביעה – בשנת 1991 – הפרקטיקה הנוהגת במקרה של מצג עכוז מורכב מסוג רגליים היתה להפנות לניתוח קיסרי, ולא לבצע לידה נרתיקית כפי שנעשה במקרה הנדון. "לפיכך, אי ביצוע ניתוח קיסרי לאם מהווה התרשלות מצד בית החולים", קבע השופט.
עוד קבע השופט, כי מתיאור אופן התרחשות הנזק עולה כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין הלידה הנרתיקית שבוצעה ליולדת והצורך להפעיל כוח כדי לחלץ את ראשה של התינוקת, לבין הנזק שנגרם לה.
לאור כל זאת, קיבל כב' השופט רניאל מביהמ"ש המחוזי בחיפה את תביעת ההורים, באמצעות עו"ד הרמן, וקבע כי יש לחייב את בית החולים זיו לשלם להם פיצויים בסך של 2,614,906 שקלים, בתוספת אגרות התביעה, הוצאות העדים והמומחים ושכ"ט עו"ד, בסך 306,295 שקלים – עם ריבית והצמדה.
לגלות עוד מהאתר חדש בגליל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
