בימיה היפים של צפת ובימי הזוהר של אומני העיר, צפת נחשה כעיר האומנים הבלתי מעורערת של מיטב הציירים בארץ ובעולם. המשבר בצפת ותחלופת התושבים הביא לדעיכה מתמשכת בקריית האומנים.
דווקא כשהיה נדמה שהתערוכה הכללית שעדיין פועלת בצפת נותרה הסמן האחרון לעבודות ויצירות האומנים, החלו להגיע אומנים לצפת, חלקם מזן וחלקם אף בעלי שם. בין האומנים שהתמקמו בצפת, נמצאת גם אסתר ציבל אומנית בעלת שם בינלאומי שיצירותיה מוצגים בתערוכות ברחבי העולם. היא בחרה בצפת כמקום מושבה גם בגלל השקט הנפשי של העיר וגם בגלל ההשראה הרוחנית שמאפיינת את צפת.
סיפור חייה, הוא לא שגרתי ובא לידי ביטוי גם בציוריה המוצגים כעת בגלרית אספייס בירושלים. היא נולדה בעיר ליל, בצרפת בשנות החמישים, במשפחה מתבוללת / חילונית. אבל את החוויה היא זוכרת, כילדה קטנה, מביטה בשמים המכוכבים, וכבר ניבטו השאלות. לטענתה אחד הדברים שמשכו את אסתר ציבל במיוחד ליהדות היה הגישה היהודית לאהבה ונישואים, למשפחתיות, סוגיות הקשורות לבית כמרכז ההוויה היהודית. מרפא לכל מהמורה בדרך ניתן לפתור סביב שולחן הבית עם האוהבים סביבך. "בחלק גדול מעבודותיי נושאים יהודיים אבל לא שייכים לקטגוריה של יודאיקה. אני מנסה להגיע לרבדים יותר עמוקים , לגעת ממש בנפש. ולא משנה אם אני יוצרת , ציור של פרחים , או הדפס אמנותי, המטרה היא תמיד להביא את הקהל לצלול יותר עמוק לתוך הנושא , ואולי לתת להם לגעת באלוהות שביצירה", אומרת, ציבל.
"אני אדם מאוד רומנטי, ודרך ציורי ניתן ממש לחוש זאת.. המסגרת התורנית לנישואים נראית לי הגיונית מאד, והדרך הטובה ביותר לוודא שהנישואים העתידיים של כך אחד יחזיקו מעמד. גם כללי הצניעות מוצאים חן בעיני – הם חשובים במיוחד בעולם של היום ואני מנסה להעביר את הטוהר בציורי דרך משיכות המכחול הרכות, המדויקות והצבעים החולמניים ".
היא החלה לצייר בגיל שלוש, ולא הפסיקה לצייר מאז. ליצור צורות אחרות של אמנות רב תחומית (פיסול, תכשיטים, בובות) ואלו היו תמיד חלק מחייה. כאמנית לגמרי אוטודידקטית , מטרתה הייתה תמיד לשמור על הקשר בינה לבין הנושאים כמה שיותר בזכות ורגישות, ותמיד ניסיתה להעביר למתבונן ביצירותייה את תחושת הפלא.
"בגיל עשרים ושבע, התחלתי לשאול את עצמי שאלות רבות על משמעות החיים, ועל סופיותם … התשובה היא התעוררות, ההתעוררות של הניצוץ הקטן של אלוהים, שכולנו מכירים בתוכנו. זה יכול לקרות אחרי אירועים נוראיים, אבל ב"ה, לא הייתי צריך לעבור מבחנים נוראים כאלה, החזרה שלי באה אחרי סדרה של אירועים מוזרים, שגרמו לי להבין שיש השגחה אלוהית, ושהוא מתבונן ועוזר לנו כל הדרך, ואחרי 40 שנה, אני עדיין מתחבטת ותוהה על כך!", מספרת, ציבל שמוסיפה: "בעלי, מורה למתמטיקה – היינו מאותו רקע מתבולל, וכשנפגשנו היינו באותה נקודה של התעוררות, עם אותן שאלות, וצמאה לדעת יותר על השורשים שלנו, גדלנו יחד, ותוך כמה שנים כבר היינו חרדים בפריז, בעלי לומד חלק בישיבתו של הרב רוטנברג, עם משפחה (2 ילדים באותה תקופה) על סמך תורה ומצוות".
לפני המעבר לצפת היא ומשפחתה עברו להתגורר בברוקלין לא לפני שהם חלפו לתקופה בקנדה."בעלי היה ראש המחלקה למתמטיקה בבית ספר צרפתי אמריקאי, ושם ציירתי בהרחבה. כמו כן למדתי בבית ספר לאמנות נהדר שהביא אותי להגשמת חלומי – להיות אמן מוכשר, להעביר את היופי של עולם האלוקים לאחרים, ולהישאר אישה דתית לחלוטין; אני מעזה לאמר שהייתי בין החלוצות בתחום הזה".
לפני שנתיים פרש בעלה של אסתר לגמלאות מה שהביא אותם לעשות עלייה לישראל ולצפת. " אנחנו מרגישים כל כך מבורכים כל יום להיות כאן בצפת; בעלי לומד תורה ומלמד חסידות בכולל ואני מושפעת לחלוטין מצפון הארץ, מנופיה המרהיבים, ומשמי הקסם שלה". התערוכה תיפתח מתקיימת בגלריית אספייס 10 , רח' באר שבע 10 בשכונת נחלאות הירושלמית עד 17.07.18.
האמנית בפייסבוק: https://www.facebook.com/esther.zibell
אתר האמנית: http://www.estherzibellsart.com
לגלות עוד מהאתר חדש בגליל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
