קלינאות תקשורת – האם מקצוע זה מתאים לי?

קלינאי תקשורת מאבחנים ומטפלים בהפרעות דיבור, שפה, תקשורת ובליעה. הם עוזרים לאנשים, ילדים או מבוגרים, לפתח מיומנויות חשובות כמו הבנת הדיבור, שטף הדיבור והפקת צלילי המילים. אם אתם מחפשים קריירה בתחום שיאפשר לכם להשפיע על אנשים אחרים, קלינאות תקשורת עשויה להיות המקצוע הנכון עבורכם.

קלינאי תקשורת – מה הם עושים?

לפני שתתחילו לבדוק במוסדות האקדמיים השונים, אילו תנאי קבלה לקלינאות תקשורת הם מציבים, חשוב להבין מה בכלל עושים קלינאי תקשורת ובאילו סוגי בעיות הם מטפלים.

קלינאי תקשורת מציעים טיפול כדי לסייע בשיפור מיומנויות תקשורת. קלינאי התקשורת מתחילים בזיהוי סוג בעיית הדיבור או השפה שיש למטופל ואז: 

• קובעים מה גורם להפרעה זו 
• ומחליטים על הטיפול הטוב ביותר

הטיפול יכול להתמקד בשלל בעיות הקשורות להפרעות דיבור ושפה, כמו:

• קליטת השפה (הבנתה)
• הביטוי השפתי (אקספרסיביות ושימוש בשפה)
• התקשורת החברתית (שימוש בשפה בדרכים מתאימות מבחינה חברתית)
• הקריאה והאיות (כולל דיסלקציה)

הטיפול יכול להתרחש אחד על אחד או בקבוצה קטנה, והוא יכול להימשך כמה חודשים או כמה שנים. ככול שמתחילים לטפל מוקדם יותר, כך הטיפול יהיה יעיל יותר. קשיי שפה מתמשכים בדרך כלל כל החיים, אבל עם התמיכה הנכונה ניתן לשפר את המיומנויות. קלינאי תקשורת מסייעים גם למבוגרים הסובלים מקשיי דיבור או בליעה כתוצאה ממחלה או פגיעה.

קלינאות תקשורת – איך הטיפול עובד?

הטיפול של קלינאי התקשורת מותאם לצרכים הספציפיים של המטופל ולחיזוק המיומנויות הדורשות שיפור, דוגמאות:

• מודעות פונולוגית (תורת ההגה, הפקת צלילי הדיבור) – התמקדות בחריזה ובזיהוי צלילים במילים, כדי לשפר את מיומנות הקריאה המוקדמת.
• הבעת רעיונות מורכבים יותר – קלינאי תקשורת עשוי ללמד את הילד כיצד להשתמש במילות חיבור (כמו, ו׳ החיבור, אבל) ולעזור לו, למשל, לשלב את הרעיונות שלו במשפטים.
• רכישת אוצר מלים – קלינאי תקשורת עשוי לעזור לילד לזכור מילים על ידי שימוש במילים אלה, למשל כדי לספר סיפור.
• פיתוח יכולות שיחה – קלינאי תקשורת יכול ליצור משחק תפקידים שיעזור לילד המטופל לקלוט רמזים חברתיים.

ההורים ימשיכו לעזור לילדיהם לתרגל את התרגילים הללו בבית. תרגול זה יהפוך את הטיפול של קלינאי התקשורת לעוד יותר יעיל.

מי נזקק לקלינאי תקשורת?

קלינאי תקשורת מסייעים לילדים ולמבוגרים עם הפרעות שפה, דיבור ותקשורת. הם יכולים לעזור גם ללקויי שמיעה או לאלה המתקשים בבליעה. 

הרופא עשוי להמליץ על קלינאי תקשורת במצבים שונים, כגון:

• אפזיה (Aphasia) – אנשים המתקשים בקריאה, כתיבה, דיבור והבנת השפה. מצב זה מתפתח לעתים כאשר קיימת פגיעה באזורים במוח האחראים על עיבוד השפה.
• אפרקסיה (Apraxia) – אנשים שיודעים מה הם רוצים לומר, אבל מתקשים להפיק את המלים. הם עשויים להיתקל בבעיות קריאה, כתיבה, בליעה או מיומנויות מוטוריות אחרות.
• הפרעות במפרקים – ילדים עם הפרעות ביטוי (ארטיקולציה) לא מסוגלים להפיק צלילי מילים מסוימים. לפעמים הם מחליפים צליל אחד באחר (אומרים למשל ׳שעון׳ במקום ׳שרון׳). התערבות מוקדמת באמצעות טיפול דיבור יכולה לעזור בהפרעות מסוג זה.
• הפרעה קוגניטיבית-תקשורתית – פגיעה במוח, באזור השולט ביכולת החשיבה, עלולה לגרום לקשיי תקשורת. אנשים עם הפרעות אלה עשויים להיתקל בבעיות הקשורות להקשבה, דיבור, זיכרון ופתרון בעיות.
• דיסארטריה (Dysarthria) – מצבים שבהם נחלשים השרירים השולטים בדיבור עקב בעיה במערכת העצבית (כמו שבץ מוחי או טרשת נפוצה), ומתבטאים בדיבור איטי או לא ברור.
• הפרעות ביטוי (אקספרסיביות) – אנשים המתקשים בהפקת מילים או בהעברת הרעיונות שלהם. הפרעות אלה נגרמות על ידי שבץ מוחי, או אירוע נוירולוגי אחר, אובדן שמיעה או עיכוב התפתחותי.
• הפרעות שטף – הפרעות אלה משבשות את הזרימה, הקצב והמהירות של הדיבור. לדוגמה, גמגום הוא הפרעה בשטף.
• הפרעות קליטה – אנשים עם הפרעת קליטה מתקשים להבין את מה שאומרים להם. כתוצאה מכך הם עשויים לסבול מאוצר מלים מוגבל, להתקשות במעקב אחר הנחיות או להיראות כאילו השיחה לא מעניינת אותם.
• הפרעות תהודה – יש מצבים המשפיעים על חלל הפה אשר חוסמים את זרימת האוויר ומשנים את רעידות מיתרי הקול. הפרעות תהודה קשורות לשקדים נפוחים, לחך שסוע ומצבים אחרים המשפיעים על מבנה חלקים אלה.

לבסוף, אם תחום זה מעניין אתכם, תוכלו לבנות קריירה מרתקת במגוון מסגרות (למשל, כעצמאיים, כעובדי בית ספר, בית חולים או קליניקה), כמו גם להחליט אם אתם רוצים להתמקד בטיפול בילדים או במבוגרים.