החלטת שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת לזכות את עאדל הייב, תושב הצפון שהואשם באונס ניצולת שואה בת 82 אף היא מהצפון ממשיכה לעורר סערה. הרכב השופטים, בראשות אשר קולה טען כי הפרקליטות לא הצליחה להוכיח שהקשישה התנגדה למעשיו. מדובר בהרכב שבו ישבו שניים מהשופטים שישבו במשפט זדורוב – קולה וצרפתי וכן השופטת רננה גלפז מוקדי.
על פי כתב האישום שהוגש נגדו, הייב בן ה-43 אנס את הקשישה למרות שהיה תחת פיקוח של שירות בתי הסוהר, אחרי ששוחרר ממאסר בגין אונס בת 70. לפני שנתיים וחצי הוצא לו הצו, במסגרתו נאסר עליו לעבוד בעבודה המאפשרת שהייה ביחידות עם נשים וכל עבודה הכוללת אפשרות כניסה לבתים ולרשות הפרט. אולם, בפסק הדין, הרכב השופטים טען כי הפרקליטות לא הצליחה להוכיח שהקשישה התנגדה למעשיו – על כן הוחלט על זיכוי מסעיף האונס.
מכתב האישום עולה שביולי לפני שנה שהה הייב בביתה של האישה בת ה-82. בזמן שהיא יצאה מביתה, ניגש אליה ופתח בשיחה, במהלכה הציג עצמו כמי שעוסק בשיפוצים כשהוא מחמיא לה על המראה החיצוני שלה ואמר שהוא אוהב נשים כמוה וכי היא גורמת לו לגירוי מיני. היא דחתה את הצעתו לקיום יחסי מין. לאחר מכן בהזדמנויות שונות התקשר הייב אל המתלוננת וניסה לשכנע אותה להיפגש עמו לצורך קיום יחסי מין, אך המתלוננת לא נענתה להצעותיו.
במהלך אחת השיחות הסכימה המתלוננת כי הנאשם יגיע לביתה לצורך בדיקת אפשרות לשיפוץ שתכננה להרחבת דלת המעבר לחדר הרחצה, כדי להתאימו לבעלה הנכה. בניגוד להוראות צו הפיקוח, הגיע הייב לצורך עבודת השיפוצים אל בית המתלוננת. הוא עשה עצמו בוחן את מקום השיפוץ והבטיח לשוב עם הצעת מחיר. לאחר מכן פנה אל המתלוננת בניסיון לשכנעה לקיים עמו יחסי מין אך היא סירבה. על פי כתב האישום, למרות סירובה, הוא אנס אותה באלימות תוך שהיא מתחננת שיחדול ממעשיו. האישה נזקקה לטיפול רפואי בבית חולים. הייב טען שמדובר היה ביחסים בהסכמה.
השופטים ציינו בהחלטתם כי שבוע לפני המקרה, טענה האישה כי הייב חשף את איבר מינו בפניה. עוד הוסיפו, כי הם תוהים מדוע הזמינה האישה את הייב לביתה בשנית אם נרתעה המעשה שהיה שבוע קודם לכן. עוד הוסיפו השופטים כי בת ה-82 נשמעה "נהנית ומעוניינת". בהכרעת הדין כתבו השופטים כי הייב אינו "טלית שכולה תכלת", וודאי שהנאשם הפר את הוראות צו הפיקוח שהוטל עליו וכפי שעוד יפורט להלן. "ברור גם שהנאשם לא היה תמים והוא זה שבא בהצעות מיניות בוטות למתלוננת ואולם מכאן ועד להאשמתו באונס ברוטלי המרחק רב ואפילו רב מאוד. לא הוכח וודאי שלא ברמה הדרושה במשפט הפלילי, כי המתלוננת התנגדה ולו התנגדות פאסיבית. המאשימה לא הצליחה להוכיח יסודותיה של עבירה זו, לא הוכח, כי הנאשם אנס את המתלוננת, ללא הסכמתה, לא הוכח כי המתלוננת אמרה פעם אחר פעם 'לא לא', כשם שגם לא הוכח, כי המתלוננת גילתה התנגדות פסיבית כזו או אחרת, שממנה יכול היה הנאשם ללמוד שהמתלוננת מסרבת לקיום יחסי המין שתואמו ביניהם". הוחלט לזכות אותו מעבירת אונס ולהרשיע בהפרת צו פיקוח.
עו"ד פתחי פוקרא שייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את עאדל הייב שזוכה מאונס ועו"ד רימונה שלג מנהלת מחלקת איכות הייצוג בסניגוריה הציבורית מחוז צפון: "הכרעת הדין מדברת בעד עצמה, עאדל הורשע בעברו בעבירות מין והנטייה הטבעית של כולנו היא לחשוב שהוא ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, אולם קריאה מעמיקה של חומר הראיות מובילה למסקנה החד משמעית של ביהמ"ש לפיה המתלוננת לא אמרה אמת. עוד לפני המפגש המיני היו שיחות מוקלטות בין עאדל למתלוננת, כאשר המתלוננת לא ידעה שהיא מוקלטת, והשיחות בעלות אופי מיני והתוכן שלהן הוא תכנון מפגש מיני. גרסתה של המתלוננת כפי שהעידה בבית המשפט לא התיישבה עם ראיות אובייקטיביות ובכלל זה הקלטות ומצלמות אבטחה. הרכב של שלושה שופטים האזינו ארוכות לשיחות המוקלטות בשילוב עדותה של המתלוננת ובית המשפט התרשם באופן חד משמעי כי מדובר בשיחות מיניות עם שיתוף פעולה מלא של המתלוננת, גרסתה של המתלוננת כאשר השמיעו לה את ההקלטה אינה מתיישבת עם המציאות ואף מעוותת אותה. לאור כל הראיות האובקטיביות שהוצגו בית המשפט קיבל את טענותינו וזיכה פה אחד הנאשם מעבירת האינוס והרשיע בעבירה של צו פיקוח"
את המתלוננת, נפגעת העבירה ייצגה עו"ד דורית בן אברהם. תגובת פרקליטות צפון: "כתב האישום בגין אונס הוגש על פי עדותה המהימנה של האישה המתלוננת, ובהתאם למכלול הראיות התומכות. נלמד את הכרעת הדין ונשקול את צעדינו". יו"ר נעמת, חגית פאר, בתגובה לזיכויו של עבריין המין שנחשד באונס ניצולת שואה: ״דורשות מהפרקליטות לערער על ההחלטה- במקום שהקורבן תרגיש בטוחה בביתה היא זו שצריכה להסתגר תוך פחד על חייה – מציאות הזויה".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת: "מזועזעת מההחלטה השערורייתית לשחרר עבריין מין סדרתי שאנס אישה ניצולת שואה בת 82, בטענה שלא הוכח שהיתה אי הסכמה של הנאנסת. הפסיקה הזו אינה מתיישבת עם ההלכה הנוהגת בפסיקות, ובטח לא עם השכל הישר והצדק הנדרש. נדמה שהשופטים "שכחו" שחובת וידוא ההסכמה היא על התוקף, ולא על הקורבן. ההחלטה הזו פוגעת מאוד במאבק בעברייני מין, ומפקיר את ההגנה על נשים ובטח מוריד את רצון נפגעות להתלונן. אני מקווה שהפרקליטות יגישו ערעור לבית המשפט העליון, בתקווה שהאחרון יהפוך את הקערה על פיה".
אולי יעניין אותך
לגלות עוד מהאתר חדש בגליל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.