פסיכולוג חינוכי: כמה דברים שכנראה לא ידעתם על פסיכולוגיה חינוכית

בעבר, הורים ומורים האמינו שילדים שמתקשים בלימודים הם פשוט "עצלנים" או שמשהו לא בסדר איתם. כיום, למרבה המזל, הגישה של רובנו לנושא כבר נראית אחרת לגמרי – ולפסיכולוגיה החינוכית יש חלק ניכר בשינוי התפיסה המבורך הזה. 

פסיכולוגיה חינוכית היא ענף יחסית חדש בעץ המסועף של מדעי ההתנהגות. רבים רואים בפילוסוף יוהאן פרידריך הרברט כאבי התחום, מכיוון שהוא היה מהראשונים להבין, אי שם במאה ה-19, שתלמיד יגלה עניין בלימודים רק אם מה שהוא לומד באמת יעניין אותו. עד אז, חשוב להבין, התפיסה הזאת לא נראתה כל כך מובנת מאליה כפי שהיא נראית היום.

זו הייתה, בעיני רבים, יריית הפתיחה שהביאה רבים לחקור ולאתר את השיטות, דרכי ההוראה ותכני הלימוד היעילים ביותר לשיפור יכולות הלמידה של ילדים בכל רחבי העולם. כיום, פסיכולוגים חינוכיים משתלבים בבתי ספר, בגנים ובמסגרות נוספות, כדי להבטיח חוויית לימודים בריאה ומיטיבה יותר לילדים, וכן לשפר את מערכת היחסים בינם לבין המסגרת שבה הם נמצאים. 

פסיכולוג חינוכי הוא גם פסיכולוג קליני? האם יש לו סמכות לבצע אבחון? 

פסיכולוגים חינוכיים בישראל נדרשים להשלים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, וכן לעבור התמחות בת ארבע שנים לפחות. בשנים האחרונות נוצר בישראל מחסור משמעותי באנשי מקצוע בתחום ולכן הוחלט לאפשר גם לאנשים מתחומים קרובים לעבור התמחות ולעבוד בתחום. אלו יכולים להיות פסיכולוגים שיקומיים, תעסוקתיים, התפתחותיים ועוד. 

פסיכולוג חינוכי יכול כמובן להציע טיפול נפשי וליווי מתמשך לילדים הזקוקים לכך, אם כי הוא יבצע אבחון מעמיק רק לאחר שקיבל אישור מלא ומפורש מהורי הילד. טיפול כזה, חשוב להבין, מוגבל רק לתחום העיסוק של הפסיכולוג – כאמור, חוויית הלמידה של הילד, התנהגותו ומצבו הרגשי-חברתי ומערכת היחסים בינו לבין המסגרת החינוכית.

הפסיכולוג לא מוסמך לחרוג מעולם התוכן הזה ולא אמור לטפל גם בהיבטים נוספים שהילד אולי זקוק לסיוע בהם. במקרים כאלו, הוא יפנה לאיש מקצוע אחר המוסמך לטפל בנושאים האלו. במידת הצורך, הטיפול יכול להתבצע בליווי ההורים או בשיתוף הצוות החינוכי.

מה בדיוק לומדים במסלול של פסיכולוגיה חינוכית? 

מסלול הלימודים של פסיכולוג חינוכי הוא ארוך, מקיף ומעמיק. במהלכו רוכשים כלים שמסייעים להבין לעומק את השלבים השונים בהתפתחות הילד, מכירים מקרוב משברים משפחתיים ואת דרכי הטיפול בהם וכן צוללים לנושאים מורכבים כמו טראומות נפשיות, אובדנות, הפרעות אכילה, הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה ועוד. 

פסיכולוגים חינוכיים לומדים לסגל ראייה מערכתית רחבה ולנתח כיצד הגורמים השונים במערכת החינוך צריכים לשתף פעולה על מנת להגן על הילד ולאפשר לו סביבת למידה ראויה ומעצימה.

כמו בכל תחום, גם בפסיכולוגיה החינוכית, סל הכישורים ונושאי הלימוד רק מתרחב ומתעצם עם השנים. כיום, פסיכולוגים אלו בדרך כלל מעמיקים גם בתחומים האלו: 

יצירת תוכניות למידה – בדגש על פיתוח תוכניות מהנות, אינטראקטיביות ויעילות שמעבירות את החומר בצורה הנכונה ביותר לכל הצדדים.

שילוב טכנולוגיה בלימודים – היכולת להבין כיצד אמצעים טכנולוגיים שונים יכולים לסייע ללמוד, ליהנות מהתהליך ולהפיק תועלת רבה יותר במהלכו. 

ליווי ילדים עם צרכים מיוחדים – פסיכולוג חינוכי מוכרח להבין כיצד לסייע לילדים שצריכים יותר תשומת לב מאחרים, לדבר אליהם בשפה שלהם ולהציע כלים שיאפשרו להם להרגיש שווים בין שאר התלמידים.

העצמת ילדים מחוננים – ילדים עם יכולות גבוהות משמעותית מהממוצע חייבים לקבל את הקרקע הפורייה ביותר כדי לאפשר להם לשגשג. כחלק מהכשרתם, הפסיכולוגים החינוכיים לומדים להכיר טוב יותר את הילדים המחוננים ואת הדרכים לספק להם את הטיפול המיטבי. 

למידה ארגונית – אחד ההבדלים המשמעותיים בין פסיכולוג חינוכי מומחה לפסיכולוג קליני מומחה הוא העיסוק במערכת ולא רק באדם בודד. פסיכולוג חינוכי, נדגיש, הוא גם פסיכולוג ארגוני – הוא נותן שירות גם למערכת כולה כדי לאפשר לה לתפקד בצורה יעילה יותר. לכן, הוא לומד גם כיצד לנתח דפוסי חשיבה ולמידה בתוך הארגון, אשר משפיעים על הנפשות הפועלות שבו.

האם פסיכולוגים חינוכיים מטפלים רק בילדים? 

מן הסתם, פסיכולוג שמתמקד בתכנים חינוכיים, ילווה בעיקר ילדים בגיל הגן ובית הספר. עם זאת, פסיכולוגים כאלו מציעים במקרים רבים גם הכשרות, הדרכות וטיפולים להורים בכל תחומי העשייה שלהם, כמו לדוגמה סיוע לילדים עם קשיי למידה או צרכים מיוחדים הזקוקים לתשומת לב ייחודית. תהליך כזה יכול להתנהל כמובן גם בלי שהילד יהיה נוכח בחדר. במקרים רבים, כפי שכבר הבנו, הפסיכולוג החינוכי מלווה גם את חברי הצוות בבתי הספר והגנים. 

הטיפול בילדים במסגרת החינוכית או בקליניקה פרטית, יותאם כמובן לצרכים של ילדים ובדרך כלל ייראה אחרת משיטות טיפול מסורתיות יותר שבדרך כלל מוצעות למבוגרים. טיפול כזה יכול להתבסס במקרים רבים על שיטה פופולרית בשם "טיפול קוגניטיבי התנהגותי" (CBT). זהו טיפול קצר מועד, ממוקד מטרה, שפחות נועד לנבור בעבר ויותר מכוון לטיפול בבעיות ספציפיות שמתעוררות בהווה. 

שיטות טיפול חדשניות אחרות עשויות גם הן לסייע להתקדמות בטיפול. שיטות אלו יכולות לכלול בין היתר טיפול באמצעות משחק, ריפוי בעיסוק, דמיון מודרך ועוד. סל הטיפולים בהקשר הזה מגובש על ידי הפסיכולוג, על בסיס ההכשרה והניסיון שלו והמאפיינים הייחודיים של הילד שמולו.