בעקבות רעידות האדמה האחרונות והחשש מרעידה משמעותית בצפון, עולה השאלה עד כמה באמת מערכת הבריאות בישראל מוכנה לתרחיש כזה – ובמיוחד אנשי רפואת החירום, שנמצאים בקו הראשון. שני מומחים מהאקדמית צפת, ד"ר ערן טל-אור – לשעבר מנהל המלר"ד במרכז הרפואי פוריה וכיום מנהל מרכז הסימולציות של המכללה, וד"ר מיכאל וייס – ראש החוג לרפואת חירום, מתייחסים לשאלה מה צפוי לקרות במקרה של אסון כזה, וכיצד נערכים הסטודנטים והמערכת הרפואית להתמודד איתו.
"התרחיש הגרוע ביותר הוא פגיעה בבתי החולים עצמם"
לדברי ד"ר ערן טל-אור, האתגר המרכזי ברעידת אדמה בצפון עלול להיות עצם הפגיעה בתשתיות הרפואיות: "התרחיש הגרוע ביותר מבחינת מערכת הבריאות הוא שרעידת האדמה תפגע בבתי החולים עצמם והם יהרסו. כלומר, לא יהיה מקום לטפל בפצועים". עם זאת, לדבריו, בשנים האחרונות ניכרת התקדמות בהיערכות: "בהיערכות אנו עורכים תרגילים של רעידות אדמה בבתי החולים. היום, למשל, היה תרגיל כזה בהדסה הר הצופים. היו תרגילים גם בזיו ובפוריה – כל בתי החולים עוברים הכנה ותרגול". בתרחיש של אסון רחב היקף, מדגיש ד"ר טל-אור, לכוחות רפואת החירום תפקיד קריטי: "כל הכוחות הטרום-בית-חולים מתורגלים והם יתנו את המענה הראשון. לאנשי רפואת חירום יש מקום חשוב מאוד, כי כנראה הם יהיו הכוחות המתורגלים ביותר שיעבדו בשטח".
"רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר – תרחיש לאומי אמיתי"
ד"ר מיכאל וייס, ראש החוג לרפואת חירום באקדמית צפת, מתאר את תרחיש האימים שעליו מבוססת היערכות החירום הלאומית: "תרחיש האימים של רעידת אדמה בישראל מתאר רעידת אדמה בעוצמה של כ-7.5 בסולם ריכטר עם מוקד בבית-שאן. לפי התרחיש, עשויים להיהרג כ-16,000 איש, להיפצע קשה כ-6,000, ולהיות מפונים כ-377,000. בנוסף, יהיו כ-10,000 מבנים הרוסים ועשרות אלפי מבנים עם נזקים כבדים". לדבריו, בישראל קיימת הערכת מצב לאומית ומערך חירום רפואי רחב, "אך קיימת חשיבות להמשך השקעה בחיזוק התשתיות, מערכי החירום וההכשרה לעימות עם תרחיש כזה".
"אנחנו מכשירים את דור הפאראמדיקים הבא להתמודד עם מצבי אמת"
באקדמית צפת, מסביר ד"ר וייס, מתמקדים בהכשרת אנשי שטח בעלי מיומנויות גבוהות בניהול אירועים מורכבים, החלטה מהירה ועבודת צוות: "אנחנו בחוג לרפואת חירום של המכללה האקדמית בצפת נותנים לסטודנטים שלנו הכשרה מקצועית נרחבת הכוללת לימודים עיוניים לצד התנסויות מעשיות בסבבים קליניים ובתרגולים בשטח. ההכשרות כוללות ניהול אירועים רב-נפגעים, טיפול בפגיעות מורכבות, עבודה תחת לחץ וקבלת החלטות מהירה".
בנוסף, הסטודנטים משתתפים בתרגילים המדמים מצבי אסון אמיתיים, בשיתוף מד"א, צה"ל וכוחות החירום. "הם מתרגלים טריאז' – מיון הפצועים על פי חומרת הפציעה והעדיפות בטיפול – ביצוע פעולות החייאה, עצירת דימומים, קיבועים ומתן תרופות במצבי חירום. הם עובדים בתנאי שטח מורכבים ולעיתים מסוכנים, תוך תיאום מלא עם כוחות אחרים".
"במרכז הסימולציות – מתרגלים את המציאות"
ד"ר טל-אור מוסיף כי גם במרכז הסימולציות של המכללה בצפת מושם דגש על מצבי אסון מסוג זה: "בקורס עצמו מלמדים את נושא הטיפול בפציעות מעיכה ופציעות אחרות הקשורות לרעידת אדמה, כמו חילוץ לאחר זמן רב. ניהול השטח חשוב מאוד – פעולות מצילות חיים שאפשר לעשות לפני הגעת כל הכוחות הן עצירת שטפי דם ופתיחת נתיב אוויר". ואילו ד"ר וייס מתאר כיצד התרגולים הללו מתבצעים בפועל: "התרגילים כוללים תרחישי חירום כלליים, טראומה מורכבת, החייאה מתקדמת, ניהול זירה רב-נפגעים וסימולציות טיפול במצבי חירום נשימתיים ולבביים. התרגולים מתבצעים במרכז הסימולציה המתקדם שלנו, המצויד בבובות חכמות ובמכשור המדמה מציאות בשטח". בסיכומו של דבר, שני המומחים מסכימים כי ברגע האמת – מי שיקבע את גורל הנפגעים הם הפאראמדיקים ואנשי רפואת החירום בשטח. "במקרים כאלה", מוסיף ד"ר טל-אור, "פעולות פשוטות אך קריטיות – כמו עצירת דימום ופתיחת נתיב אוויר – יכולות להיות ההבדל בין חיים למוות.". ד"ר וייס מסכם: "אנחנו מכשירים את דור הפאראמדיקים הבא של ישראל להתמודד עם מצבי אמת, לקחת אחריות על הקהילה ולפעול במקצועיות ובשליטה גם כשהעולם סביבם רועד".
