יורם עומר על ההשרדות של עירוני ק"ש
הלו, רק אתמול הייתם אלופים ומחזיקי גביע וטיילתם באירופה, ומה עכשיו? ליגה לאומית? דירבאלקום אם אין היום ניצחון. מילים אלה, פחות או יותר, היו לשיחת יומם של שלושים ומשהו אוהדי קריית שמונה והשחקנים, במפגשים ברחובות הקריה במהלך השבוע. דירבאלקום אם אין ניצחון.
ושעריים. אוי לנו אם יקרה הדבר. שבעה חודשים לקח לאחמד עבד להבקיע ולא בגלל שהוא לא חלוץ/ קשר טוב, בגלל ששרצקי לא השאיר לידו ולו שחקן אחד שיכול לעזור לו.
את כל הטובים שחרר שרצקי ומי שנשאר, התאים יותר לקבוצת מרכז טבלה, אי שם בליגה הלאומית. לא יותר מזה. השער של עאבד כל כך ענק וחשוב, שאם בשבוע הבא לא יפסידו בעכו, צריך לברך הגומל, על שניצלנו מתאונת הדרכים הכה כואבת שסידר לנו שרצקי, גם אם לא התכוון. אחריו בא השער של אוסטין אמוטו שהעלה את קרית שמונה ל-0-2 לאחר קסם של עומר צלישר, ובא לקרייה גואל. קריית שמונה תישאר בליגה אם לא תפסיד בעכו במחזור הסיום. ומה הלאה? חייבים למלא את היציעים. להפוך את הקבוצה לסמל של הגליל. כמו בעונת הדובדבנים של גליל עליון בכדורסל, ככה בכדורגל. אין מנוס מזה.
קריית שמונה היא עיר בלי אופי. רק קטיושות ומקלטים. היא לא עיר של כדורגל והראיה לכך במשחק על החיים ועל המוות. כמה הגיעו לתמוך? וכמה ייסעו לעכו? גם שרצקי חייב להבין, אם הקהל לא יגיע, יבוא היום בו לא תהיה עוד הזדמנות לתקן.
אולי יעניין אותך
לגלות עוד מהאתר חדש בגליל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.