fbpx

כיצד צפויים שינויי האקלים להשפיע על הצלחת שלנו?

גלי השריפה הקשים שתקפו את יבשת אוסטרליה בתקופה האחרונה הביאו למותם של אלפי חיות מיוחדות, להריסתם של שטחי טבע רבים, לנזק גדול לרכוש ולפגיעה קשה בחלקאות וכתוצאה ממנה גם לפגיעה ישירה בתזונה. איך שינויי אקלים קיצוניים משפיעים על התזונה שלנו?הישארו איתנו

צילום: Shutterstock

מאת: אבנר אשכנזי

מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מוצאים כי ישנו קשר ישיר בין שינויי האקלים לתזונה שלנו, כלומר שחלק מההשפעות האפשריות של שינויי האקלים עשויות להיות קשורות להרגלי התזונה שלנו. אבל איך?

בין הסיבות השונות ניתן למצוא בצורת וסופות המשפיעות על סביבות גידול חקלאיות, עלייה בטמפרטורות וחום קיצוני הפוגעים בייבולים וגורמים להשמנת יתר, ריכוז גבוה בפחמן דו-חמצני ועוד. כל הגורמים הללו, עשויים להביא בשנים הקרובות לפגיעה משמעותית בתזונה שתוביל בתורה למחסור בויטמינים, אותם כבר כיום יש מי שבוחרים להשלימם באמצעות תוספי תזונה שונים הכוללים ויטמין a, ויטמין d, אבץ ועוד.

מעגל השמנת היתר

במחקר חדש שנערך במרץ 2019 חקרו חוקרים רבים מרחבי העולם את מגפת השמנת היתר העולמית במטרה להציע דרכי פיתרון יעילים. במהלך עבודתם, הבינו החוקרים כי קיים קשר ישיר בין חוסר יכולתן של מדינות רבות להתמודד עם השמנת היתר לבין גורמים שונים וביניהם – שינויי אקלים.

מנגנון השמנת היתר הינו מעגלי המשמר את הבעיה. תת-תזונה מובילה להתפתחות גופנית לקויה וגוררת עימה סיכון לסבול מהשמנת יתר במהלך החיים. זו קשורה לפיתוח הכלכלי שמביא איתו מערכות תחבורה ומזון מפותחות יותר התורמים להתחממות העולמית. השלכותיה העיקריות של התחממות זו הן ברובן על החקלאות וגורמות למחסור במזון. מחסור זה בתורו עשוי להוביל שוב למצב של תת תזונה ולמחסור בוויטמינים חיוניים וכך התהליך חוזר חלילה. לאור כל אלו, המליצו החוקרים במחקר על דרכי התמודדות עם תופעה זו אך האם העולם ידע ליישם אותן כדי לשבור את מעגל השמנת היתר? רק השנים יעידו.

ריכוז גבוה בפחמן דו-חמצני יוביל לתת תזונה

ישנו קשר ישיר בין מקומות בהם קיים קושי בייצור ואספקה של מזון לשינויי אקלים קיצוניים. החל משנת 2014 חלה מגמת עליה באחוז הסובלים מרעב וחוקרים רבים מייחסים זאת לתופעות אקלים קיצוניות כמו בצורות, סופות ושריפות שהורסות את היבולים באזורים שונים בעולם.

גם עלייה בטמפרטורות פוגעת ביבול ומעודדת קיומם של מזיקים החיים בתנאים אלו. בטמפרטורות גבוהות, עולה ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר ומביאה לכך שיבולים שונים כמו אורז למשל, מכילים פחות ערכים תזונתיים, ויטמינים חיוניים לגוף ומינרלים. נזק זה משפיע על מיליוני אנשים בעולם שניזונים בעיקר מאורז ועתידים לסבול ממחסור חמור אף יותר בערכים תזונתיים ובויטמינים. חיפושם אחר מזון או מקלט מתופעות האקלים הקיצוניות הללו, מביא אותם לעקור מבתיהם שמעבר להיותה של החלטה זו קשה – היא גם עשויה לקבוע את עתיד גורלם.

אסונות אקלימיים וההשפעה על התוצרת החקלאית הגלובאלית

מספר חוקרים בדקו את השפעת אסונות האקלים על התוצרת החקלאית הגולבאלית. הם התבססו על כ-2,800 דיווחים של אירועים קצרים אשר התרחשו בעולם בין השנים 1964-2007. מהמחקר עלה כי חלה ירידה בתוצרת הדגנים בזמן הבצורת וגלי החום ולמרות דיווחם של החקלאים כי היא שבה לערכיה הנורמליים עם תום אירועים אלו, כמות רבה של התוצרת החקלאית אבדה – תפוקה שוות ערך לזו של התירס והחיטה העולמית בשנת 2013.

אירועי אקלים קיצוניים אלו מוסיפים להופיע בתדירות גבוהה יותר ברחבי העולם מה שעשוי להוביל לאובדן חקלאי גלובאלי עצום אף יותר בעתיד.לאור כל הנתונים שהוצגו, מומלץ להתחיל ולחשוב על האמצעים העומדים לרשותינו לשיפור המצב שכן ביכולתינו להשפיע ישירות על שינויי האקלים המתחוללים בעולם. הבנת ההשפעות השונות על שינויי האקלים על התזונה שלנו כבר עכשיו – היא התחלה מצויינת.

השאר תגובה

דילוג לתוכן