כל מה שצריך לדעת על לימודי קלינאות תקשורת

האם לימודי קלינאות תקשורת מתאימים לכם? אם אתם מעוניינים לעזור לילדים ולמבוגרים עם הפרעות תקשורת, דיבור או בליעה, נראה שמסלול לימודים זה עשוי להיות בחירה מצוינת עבורכם. 

סביבות העבודה האופייניות לקלינאי תקשורת כוללים: בתי ספר, מתקני בריאות פרטיים ציבוריים או בתי חולים. 

מה לומדים בלימודי קלינאות תקשורת?

כישורי המפתח שצריכים להיות מנת חלקכם אם אתם רוצים לעסוק בקלינאות תקשורת הם: הקשבה, תקשורת וחשיבה ביקורתית. 

כישורים אלה נדרשים כדי שתוכלו להעריך, לאבחן ולטפל בילדים ובמבוגרים עם בעיות תקשורת ודיבור. למרות שכישורים אלה הם לעתים קרובות מולדות, עדיין תוכלו לרכוש ולטפח אותם בזמן שאתם לומדים קלינאות תקשורת.

מה עוד לומדים בלימודי קלינאות תקשורת? 

לימודים אלה כוללים מגוון רחב של נושאים, כמו:

• אנטומיה
• פיזיולוגיה
• אודיולוגיה
• תקשורת
• ופונטיקה

כל הנושאים האלה יחד, יכולים לסייע לכם לפתח את יכולות הליבה של קלינאי התקשורת.

נושאי לימוד אחרים מכשירים אתכם לזהות הפרעות תקשורת אצל ילדים ומבוגרים כאחד, כמו:

• פתולוגיה של השפה.
• הפרעות דיבור עצביות.
• הפרעות בליעה, דיספגיה (dysphagia) גריאטרית וניהול אופן הנשימה.
• שיקום מאפזיה (Aphasia).

באילו הפרעות מטפלים קלינאי תקשורת?

קלינאי תקשורת פועלים למניעה, להערכה, לאבחון ולטיפול בהפרעות דיבור, שפה, תקשורת חברתית, תקשורת קוגניטיבית ובעיות בליעה אצל ילדים ומבוגרים.

• הפרעות דיבור מתרחשות כאשר אדם מתקשה לייצר צלילי דיבור בצורה נכונה או שוטפת (גמגום, למשל, הוא סוג של קושי שכזה), או כאשר אדם מתמודד עם בעיות בהפקת קול או בתהודה.
• הפרעות שפה מתרחשות כאשר אדם מתקשה להבין אחרים (בעיות בקליטת שפה), או מתקשה לשתף במחשבות, ברעיונות וברגשות שלו (בעיות בהבעה בשפה). הפרעות שפה עשויות להיות בדיבור או בכתיבה ועשויות לכלות בעיות התאמה נוספות, תפקודיות או חברתיות, כמו:
  • בעיות בצורת השפה – פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר
  • בעיות בתוכן – סמנטיקה
  • ו/או בעיות בשימוש בשפה
• הפרעות בתקשורת חברתית  מתרחשות כאשר קיים קושי בשימוש המילולי והלא מילולי בהקשרים חברתיים. הפרעות אלה עשויות לכלול מספר בעיות כמו:
  • בבעיה בתקשורת למטרות חברתיות – למשל, לברך לשלום, להעיר או לשאול משהו.
  • בעיה בדיבור המותאם למאזין או למסגרת השיחה.
  • בעיה במעקב אחר הכללים כדי לנהל שיחה ולספר סיפור.

כול האנשים הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי, מתמודדים עם בעיות בתקשורת החברתית. הפרעות אלה הן גם מנת חלקם של אנשים המתמודדים עם מצבים אחרים כמו פגיעה מוחית טראומטית.

• הפרעות תקשורת קוגניטיביות כוללות קושי בארגון מחשבות, בתשומת לב, בזכירה, בתכנון ו/או בפתרון בעיות. הפרעות אלה מתרחשות לרוב לאחר שבץ מוחי או דמנציה, אם כי הן יכולות להיות מולדות.
• הפרעות בליעה (דיספגיה) שעלולות להתרחש בעקבות מחלה, ניתוח, שבץ מוחי או פציעה.

לאור דברים אלה, אפשר כבר להבין שתחום קלינאות תקשורת מקיף הרבה יותר מאשר רק הפרעות תקשורת והוא מסייע במגוון בעיות: 

• טיפול בקשיי דיבור ובבעיות בהבנת השפה. 
• הקניית כישורים חברתיים לאנשים עם מוגבלות התפתחותית.
• הדרכה לאנשים עם הפרעות קוגניטיביות.
• סיוע לאדם המתקשה לבלוע מזון או משקאות.
• טיפול באנשים עם קשיי שמיעה והדרכה כיצד יוכלו להבין  טוב יותר אחרים ולהביע את עצמם כראוי. 
• טיפול באנשים שלא יכולים לדבר והדרכה כיצד לתקשר באמצעות לוחות עם תמונות או מכשירים טכנולוגיים שונים.
• סיוע לפעוטות לומר ׳אמא׳ בפעם הראשונה.
• סיוע לבני נוער הסובלים מגמגום. 
• סיוע למבוגרים שעברו שבץ מוחי, לאכול שוב בעצמם.

מהן המשימות של קלינאי תקשורת הפועל במסגרת בית ספרית?

כקלינאי תקשורת בבית הספר, התפקיד שלכם עשוי לכלול את המשימות הבאות:

• עבודה עם ילדים – אחד על אחד או במסגרת קבוצתית, כדי לטפל בהפרעות הקשורות להפקת צליל, לגמגום או ללקויות למידה.
• עריכת בדיקות שמיעה, לזיהוי ולאבחון בעיות שמיעה בקרב ילדים צעירים, וקידום התערבות טיפולית מוקדמת.
• סיוע לתלמידים עם בעיות שמיעה או דיבור, ולעתים גם עידוד לשימוש בשפת הסימנים.
• שיתוף פעולה עם המורים לחינוך מיוחד, ליצירת תכניות טיפול מקיפות לילדים עם צרכים מיוחדים.
• ייעוץ להורים לגבי הדרך בה יוכלו להתמודד עם הפרעות דיבור ושפה.
• שיתוף פעולה עם מורים, מנהלים והורים ליישום התכנית הטיפולית שהותאמה במיוחד לצרכי התלמיד הספציפי.

המאמר נכתב באדיבות קלינאי