בית אבות או מטפל סיעודי? כך תקבלו החלטה נבונה

אוכלוסיית העולם מתבגרת והולכת, ויחד איתה עולה תוחלת החיים הממוצעת. זוהי בשורה נפלאה לאנושות, אך לעיתים כזו שטומנת בחובה לא מעט קשיים. כאשר אהובינו הופכים לפתע לסיעודיים, אנו עומדים מול שוקת שבורה – וקבלת ההחלטות קשה מאי פעם.

מה עדיף, לאשפז את יקירנו בבית אבות שידאג לכל מחסורו – או להשאירו בבית עם מטפל סיעודי צמוד? כדי להבין מול מה אנו עומדים, ראשית חוכמה יש להבין מה האפשרויות הנגזרות מן המצב הרפואי והכלכלי של המטופל.

רצונו – כבודו

בהנחה שבן המשפחה הסיעודי עדיין מתפקד מבחינה קוגניטיבית, ויכול לקבל החלטות אודות עתידו – יש לשאול אותו לרצונו: מה תעדיף – בית אבות או טיפול ביתי?

לעומת זאת, מטופלים שאינם מסוגלים לקבל החלטות מכל סיבה שהיא, מטילים את נטל ההחלטה עליכם בני המשפחה. בכל מקרה ניתן ורצוי להתייעץ עם גורמים מקצועיים, כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר לכל הצדדים: הן למטופל והן לבני משפחתו.

מי יכול לגור בבית אבות?

בתי אבות הם מוסדות טיפוליים במהותם (זאת בניגוד למסגרות הדיור המוגן, המיועדות לעצמאים המנהלים אורח חיים מלא בכוחות עצמם). בבתי אבות נמצא בדרך כלל מטופלים ברמות תפקוד שונות – החל מתשושים ותשושי נפש, המשך בסיעודיים או סיעודיים מורכבים וכלה במונשמים.

מי שהממון נמצא בכיסו, יכול לאשפז את יקיריו בכל מוסד או בית אבות בו יחשוק. כאשר מדובר בבתי אבות סיעודיים הסכומים נעים בין 14,000 ל- 23,000 שקל בחודש (תלוי בפרמטרים שונים כגון מיקום, פרטי או ממשלתי וכן הלאה).

מי שאין ידו משגת מימון פרטי מלא יכול לפנות למשרד הבריאות. לאחר מבדקים כאלה ואחרים (כגון מבדק תפקודי ומבחן הכנסות), יוחלט האם לאשר קבלת "קוד משרד הבריאות". קוד זה מהווה למעשה מימון חלקי של האשפוז והשהות במוסד הטיפולי, כאשר חלקו הנוסף של התשלום יבוצע על ידי המטופל או בני המשפחה.

מי שקיבל אישור ראשוני יכול להיכנס לבית האבות גם טרם קבלת הקוד עצמו (תהליך שנמשך כחודשיים-שלושה).

מי יכול לקבל טיפול סיעודי ביתי

בהנחה שהוחלט להשאיר את יקירכם בבית, עומדות בפניכם שתי אפשרויות עיקריות: או לטפל בו בעצמכם או להביא הביתה מטפל סיעודי צמוד.

לפי נתונים מאתר קו למעסיק, כיום יש כ-1.5 מיליון ישראלים המטפלים בבן משפחה אחד לפחות, בכוחות עצמם. אבל אם המשימה גדולה עליכם בכמה סדרי גודל, אל תרגישו רע עם עצמכם. מדובר בנטל כבד מנשוא עבור רובנו, שצריכים במקביל גם לחיות את חייהם בנוסף לטיפול בבן המשפחה (עבודה, זוגיות, ילדים וכן הלאה).

בדיוק לשם כך קיים חוק הסיעוד במדינת ישראל, שקובע מי זכאי לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי. כאן המקום לציין שמי ששוהה בבית אבות או במוסד טיפולי אחר, אינו זכאי לגמלת סיעוד – ולכן מדובר אך ורק במטופלים השוהים בביתם או במסגרת קהילתית אחרת (כגון דיור מוגן).

בהתאם למבחן תלות וכן למבחן הכנסות, תיקבע רמת הסיעוד של יקירכם והשירותים הרלוונטיים לרמה זו (רמה 1 עד 6). לדוגמה, ניתן לקבל מטפל סיעודי זר או ישראלי, וכן שירותים נוספים כגון כביסה, מוצרי ספיגה, מרכז יום לקשיש ולחצן מצוקה.

אם נמצאתם זכאים להעסקת עובד סיעודי זר, יהיה עליכם לפנות לתאגיד עובדים זרים או לחברת סיעוד; זאת כדי לאתר מטפל מתאים ולרשום אותו במוסדות המדינה. בנוסף תידרשו לוודא שלעובד יש ויזה מתאימה ברשות האוכלוסין וההגירה. מרגע שהעובד מתחיל בעבודתו – חובה עליכם לספק לו/ה מגורים, לשלם שכר מינימום לפחות וכן את כל שאר הזכויות הסוציאליות הניתנות לכל עובד אחר בישראל.

כדאי לדעת: באפשרותכם להעסיק מטפל זר בצורה ישירה, בלי מתווכים ובאמצעות קבלת גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק. לחילופין ניתן לבצע העסקה מקבילה באמצעות חברת סיעוד. באפשרות הראשונה תידרשו לשלם הכול בעצמכם, בסכומים שיכולים להגיע גם ל-15 שקל בחודש; באפשרות השנייה חברת הסיעוד משתתפת איתכם בתשלומים, בהתאם לחלקה היחסי בעסקה.

לא בטוחים? עדיין מתלבטים?

לקבלת ייעוץ לבחירת המסגרת המתאימה ביותר – פנו לקבוצת עמל ומעבר: 3856*