כשהפקולטה לרפואה של בר אילן נחנכה בצפת ב- 2011 במטרה לסייע בגיוון כוחות הרפואה בישראל ולחזק את מערכת הבריאות בפריפריה — במיוחד באזור הצפון. רבים האמינו כי הרופאים שייצאו מהפקולטה יישארו בצפון וישולבו בבתי החולים, בזיו בצפת, פוריה בטבריה והמרכז הרפואי לגליל בנהריה. במהלך השנים האחרונות הכשירה הפקולטה כיותר מ-1,200 סטודנטים לרפואה.
אך למרות ההשקעה הרבה והכוונה הברורה לשפר את שירותי הרפואה באזור הצפוני, מתברר כי רוב הסטודנטים שסיימו את לימודיהם בחרו לעבור להתמחות או לעבודה במרכז הארץ. כך פורסם לראשונה בעיתון "דה מרקר". לפי העיתונאית שיר אנגל רק אחוז קטן ממשיך לעסוק באזור הצפון, וזאת למרות הציפייה שתמריץ מקומי וחברתי יוביל להשארות.
בין הגורמים המרכזיים לבריחה ניתן למנות: תנאי עבודה מאתגרים בפריפריה, קושי בגישה למומחים ולתשתיות מתקדמות, תחבורה וצפון הארץ שמרוחק יחסית למרכז מבחינת אפשרויות תרבותיות וחיי משפחה. כתוצאה מכך, ההשקעה בהכשרת הרופאים בצפון נראית לעיתים ככוח שמתפזר במקום לחזק את האזור — והמערכת נותרת עם שאלה מרכזית: איך ניתן לפתח מנגנונים שיביאו את הרופאים להשארות ולהשקעה ארוכת-טווח בפריפריה?. אגב, לפי נתונים קודמים – אחוז המשיכים לעבוד בצפון: 5–7% בלבד.
מסקנות ומבט קדימה
הנתונים מעלים את הצורך לבחון מחדש את התמריצים להשארות רופאים בפריפריה — לרבות אפשרויות כגון מענקים, תנאים משופרים, יצירת מסלולים ייעודיים להתמחות בסביבות פריפריאליות, ושיפור התשתיות הבריאותיות והשירותיות בצפון. במידה והמערכת תצליח להתמודד עם האתגר, ייתכן שההשקעה החינוכית והמקצועית, שהושקעה בצפת ובאזור הצפון, תניב בונוס חברתי וכלכלי — אך אם לא, עלולה ההשקעה להישאר “מתוקה אך בזבזנית”.“אנחנו משקיעים משאבים אדירים בהכשרה רפואית בצפון, אבל בלי תמריצים אמיתיים — ברור שהבוגרים יעברו למרכז.”, אמרה, ד"ר רונית גבע, בכירה במערכת הבריאות. “הסטודנטים באים לצפת בשביל התואר, לא בשביל להישאר כאן. כדי לשנות את זה, צריך ליצור סביבת עבודה שווה למרכז.”
— גורם בפקולטה לרפואה בצפת סיפר, “זה לא רק עניין של משכורת — זה אורח חיים שלם. לרופאים צעירים קשה לבנות משפחה במקום שאין בו תעסוקה לבני הזוג".
