ד"ר' תמר אלרם:" עזרא שיינברג צריך להשלים את עונשו בכלא" – טור אישי של מנהלת הדסה הר הצופים

בצפת ובגליל, לא אהבו את ההחלטה של ועדת השחרורים לקצר את עונשו של, עזרא שיינברג מי ששימש כרב של "אורות האר"י" והואשם בעבירות מין ב-8 נשים, ומקווים מאוד שההחלטה לא תצא לפועל ע"ד פרקליט המדינה. ד"רתמר אלרם מנהלת הדסה הר הצופים בירושלים אף היא לא אהבה את ההחלטה של ועדת השחרורים וכתבה טור אישי בנושא.

הטור של דר' תמר אלרם: "על שולחנו של פרקליט המדינה, עו"ד עמית אייסמן, מונחת בימים אילו החלטה שעשויה להוות אבן דרך בהתייחסות הציבורית והמשפטית לעברייני מין מורשעים במדינת ישראל.עזרא שיינברג, שהיה ראש ישיבה ורב קהילה בעל השפעה, הואשם בפגיעה בנשות התלמידים שלו, שפנו אליו ליעוץ ותמיכה, תוך ניצול נבזה של מעמדו מולן. שיינברג הורשע בשלל עברות, בכלל זה, נסיון לאינוס ומעשים מגונים בנסיבות אינוס בשלל מקרים, ונשפט לעונש מאסר בפועל בן 7 שנים וחצי ושני עונשי מאסר על תנאי. שופטי העליון קבעו בערעור (שלא התקבל) שהעונש שהוטל עליו, מקל מאד ביחס לחומרת מעשיו, ושאם הפרקליטות היתה בוחרת להתנגד לערעור, יש יסוד סביר להניח שהעונש היה מוחמר.

הנחת היסוד המשפטית והאתית המקובלת במדינת ישראל, היא שעבריין מין שלא מודה ומתחרט על מעשיו, הוא בבחינת שור מועד, ורמת המסוכנות שלו גבוהה, כך שבמקרה כזה, המערכת תודא שהוא ימצה עד תום את העונש שנגזר עליו.
לכן, לאורך כל הדרך, שיינברג המוכר כאדם מניפולטיבי ביותר, ושתואר כך גם בחלק מהדיונים המשפטיים לגביו, לא פוסל שום דרך או פרצה כדי לנהל מערך הגנה משפטית דו-פרצופי במישור הפלילי לעומת האזרחי. במערכה הפלילית, זו שדנה במשך שהותו בכלא, הוא טוען ללקיחת אחריות על מעשיו ולכך שעבר תהליך תיקון לכאורה במהלך שהותו בכלא. הטענה הזאת אפשרה לועדה שמעריכה את רמת המסוכנות וממליצה לועדת השחרורים, להפחית מרמת המסוכנות שלו. ועדת השחרורים, הסתמכה על המלצת הועדה וקבעה בימים האחרונים (ברוב של 2:1) ששיינברג, כשיר לשחרור מוקדם מהכלא, ושהוא אינו מהווה סכנה לציבור הנשים. בהליך האזרחי הנמצא בעיצומו בימים אילו, שיינברג מתנהל בצורה הפוכה, לא לוקח אחריות על מעשיו, וטוען שלא היה ולא נברא, ושכל "מערכות היחסים" שהוא ניהל עם הנפגעות, היו בגדר רומן, ומתוך הסכמה. מבלי להיות מבינה גדולה בחוק, יש להניח שהשיקולים שלו הם מתוך מטרה לצמצם את הפיצויים שהוא ישלם לאותן נפגעות.

כאזרחית מדינת ישראל, שנושאת עיניה למערכת המשפט, אני רואה אל מול עיני את יד ימין ואת יד שמאל של אותה המערכת שבאות לדון בגורלו של פושע מורשע בעברות מין קשות, כל אחת מהן בנפרד. זו המקלה, אותה מייצגת ועדת השחרורים, אשר כשהוצג בפניה אופן ההתנהלות המניפולטיבי של שיינברג לאורך כל הדרך, וכך שהוא מציג מצגים שונים בשני המישורים, טענתה הייתה, שלא באחריותם לעמת אותו עם האמת, אלא לשפוט על פי מה שמוצג במישור הפלילי בלבד, ומאידך, זו ששופטת לחומרה עברייני מין מורשעים שאינם לוקחים אחריות, או מביעים חרטה על מעשיהם, והינם מסוכנים לציבור, כפי שמוצג במישור האזרחי. ההחלטה המונחת כעת על שולחנם של פרקליט המדינה, ושל פרקליטת מחוז מרכז היא, האם לערער על החלטת ועדת השחרורים שקבעה שניתן לשחרר את שיינברג מהכלא לפני תום התקופה שנגזרה עליו. ניתן להניח שלכל אחת מין האפשרויות יש יסוד משפטי סביר דיו. עם זאת, בעיניים הציבוריות, יש לצפות שהפרקליטות תדון עבריין בסדר גודל כזה, לחומרה, כמתאפשר על פי החוק, וכמצופה על פי אמות המידה הערכיות והאתיות של החברה שלנו. כל אזרחית ואזרח במדינת ישראל צריכים לקוות, למען עתידנו כחברה וכיחידות ויחידים, שמערכת המשפט תדע במקרה הזה לעשות צדק. עזרא שיינברג צריך להשלים את עונשו בכלא גילוי נאות, אחת מהנפגעות של שיינברג היא קרובת משפחה שלי". ד"ר תמר אלרם.