ממחקר בינלאומי חדש שנערך על ידי ד"ר ליפז שמוע-ניר וד"ר איירין רזפורקר-אפפלד מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת ושותפותיהן מאוניברסיטת קווינס שבבפלסט, צפון אירלנד, ד"ר ג'וסלין דוטל וד"ר לורה טיילור, עולה כי ילדים מעדיפים את סמלי הדת שלהם.
עוד מעלה המחקר כי העדפה זו קשורה לעמדות שליליות וחוסר רצון לעזור לילדים בני דת אחרת.המחקר התפרסם בימים האחרונים בכתב העת האמריקאי המוביל "International Journal of Behavioral Development" בהוצאת SAGE היוקרתית. במסגרת המחקר, שנועד לבדוק אופי שיתוף ונתינה לזולת בקרב ילדים יהודים וערבים מוסלמים מישראל, ביצעו המשתתפים סדרת משימות המותאמות לגילם, הבוחנות את העדפותיהם ביחס לקבוצות חברתיות שונות.
הילדים בני הדתות השונות בחרו סמלים המועדפים עליהם (למשל, תנ"ך לעומת קוראן, נרות חנוכה לעומת פנס רמדאן), דיווחו עד כמה הם מחבבים ילדים מקבוצת החוץ (למשל, עד כמה ילד יהודי מחבב ילדים ערבים מוסלמים), כשכל אחד מהם התבקש לתעדף חלוקת מדבקות שניתנו לו בין ילד יהודי לבין ילד ערבי מוסלמי. מבחינת תוצאות המחקר עולה כי במהלך אמצע הילדות ככל שהגיל עולה, הילדים מעדיפים יותר את קבוצת הפנים שלהם, בד בבד עם התפתחות של עמדות שליליות כלפי קבוצת החוץ.
בנוסף ובהתאמה, מתקיימת העדפה לשיתוף משאבים עם קבוצת הפנים על חשבון קבוצת החוץ.דפוס זה נמצא הן עבור ילדים יהודים והן עבור ילדים ערבים, דבר הממחיש תהליך התפתחותי דומה.משימה זו של חלוקת משאבים יכולה ללמד אותנו על דפוסי התפתחות התנהגות פרו-חברתית (עזרה לזולת) בחברה שמתאפיינת בקונפליקט בין קבוצות. הסוגיה נחקרה כחלק ממחקר חובק עולם, שנערך בצפון אירלנד, ישראל, קוסובו ומקדוניה, ובדק איך ילדים מעצבים את עולמם החברתי באזורים שסועים ומרובי קונפליקטים לאומיים, דתיים, אתניים וכלכליים, מתוך מגמה לסייע לגדילתם במציאות זו.
לגלות עוד מהאתר חדש בגליל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
