איך ליצור מרחב ציבורי ידידותי לגיל השלישי?

ככול שאוכלוסיית הקשישים העולמית הולכת וגדלה, כך גדלה גם החשיבות של עיצוב מרחבים ציבוריים ידידותיים לקשישים, תוך שמירה על הבטיחות והכבוד של כולם.

ערים ושירותים ידידותיים למבוגרים

אולי לא קל לנו להודות בכך, אבל הזדקנות יכולה להוביל לשורה של שינויים פיזיים וקוגניטיביים המשפיעים על אורח החיים ועל הדרך בה אנחנו נעים בעולם. השלטים הופכים קשים יותר לקריאה, המעבר במסלולים הצרים בחנויות יכול להיות מאתגר, ונפילה הופכת לאחד הגורמים העיקריים לפציעות שעלולות להיות מסכנות חיים. לא בכדי, אנשים מתאימים את ביתם לגילם המתקדם, כך שיהיה מקום בטוח יותר עבורם (למשל, מתקינים מאחז יד בשירותים כדי לא לאבד שיווי משקל, או מסירים שטיח מהפרוזדור כדי לא למעוד).

האתגר של כולם, ולא רק של אלה שהגיעו לגיל השלישי, הוא לתכנן מרחבים ציבוריים קלים ונוחים לכולם, בין אם אלה ילדים או מבוגרים, ובין אם אלה אנשים עם מוגבלות או אנשים ספורטיביים.

לפי ארגון הבריאות העולמי, עיר ידידותית-לגיל יכולה לעודד הזדקנות פעילה על ידי אופטימיזציה של הזדמנויות לבריאות, להשתתפות ולביטחון, כדי לשפר את איכות החיים ככול שאנשים הולכים ומתבגרים. למעשה מדובר בהתאמת המבנים והשירותים כך שיהיו נגישים לכול האנשים, גם למבוגרים עם צרכים ויכולות משתנות.

מהו מרחב ידידותי למבוגרים

בין אם נוסעים בתחבורה ציבורית, הולכים לסופר או מטיילים בפארק, כשזה נוגע לאנשים מבוגרים, צריך להתייחס לתנועות ולפעילויות, אליהן אנחנו נוהגים להתייחס כאל דבר מובן מאליו, ולתכנן מרחב ידידותי לקשישים שלוקח בחשבון את הצרכים וההעדפות שלהם, כמו גם של הצעירים יותר, ומקדם את הבטיחות, ההכלה והכבוד.

יש מספר גורמי מפתח ליצירת ערים ידידותיות למבוגרים, כמו:

• רחובות מותאמים להולכי רגל
• זמינות וקרבה לפארקים ולמתקני פנאי
• זמינות למתקני כושר
• מסלולים מותאמים להולכי רגל (מדרכות, שבילים, תאורה וצמתים בטוחים)
• אסתטיקה (כמו עלוות עצים ונוף נעים)

שטחים ציבוריים יכולים להוות סכנה למבוגרים

כשאנחנו עדיין בריאים, קל לנו להתעלם משיקולים שכאלה, אבל האמת היא שההתעלמות מבעיות של בטיחות המבוגרים, עלולה להסתיים בהשלכות טרגיות. לדוגמה:

• רצפת סופרמרקט מבריקה משעווה
• תחנת רכבת עם מדרגות לרציף ללא מעלית
• מסדרונות לא מוארים 

כל אלה עלולים להוביל לפציעות ולנפילות של אנשים מבוגרים, המסתיימות באופן טרגי. אלה עשויים לגרום לקשישים רבים להימנע מלצאת מהבית או להגביל את הפעילות הגופנית שלהם.

לפעמים, גם מאפיינים קלים לכאורה, עלולים להחמיר את מצבם של אנשים מבוגרים או פחות ניידים. למשל, שילוט שקשה למצוא, מתקני שירותים לא נגישים או מוזיקה רועשת שגורמת להסחת דעת. מתן יחס מועדף, ולו רק הקצאת מקום לשבת ולנוח, יכול לשפר את מצבם של המבוגרים במרחב הציבורי.

הפיכת שטחים ציבוריים לידידותיים יותר למבוגרים

מומחים בתחום מציעים כמה אלמנטים שהמרחב הציבורי צריך לנסות ולספק לתושבים, כדי לשפר את איכות החיים של המבוגרים שבחבורה:

• שליטה ובחירה

בגיל השלישי, כאשר חלק מהיכולות הפיזיות או הקוגניטיביות מתחילות להתדרדר, תחושת השליטה מקבלת חשיבות מיוחדת. קשישים מעדיפים לגשת בעצמם למרחב הציבורי ולעשות זאת בקלות, מבלי להתברבר יותר מדי. למשל, על ידי שימוש בתחבורה ציבורית ידידותית לקשישים, בעזרת שילוט הולם או פריסה מתאימה. אם המקום אכן מציע מגוון של אמצעי נגישות למשתמשים השונים, אזי המקום יכול להיחשב כידידותי למבוגרים.

• בטיחות ונגישות

אלמנט זה כולל: 

• תאורה טובה 
• משטחי הליכה אחידים המונעים החלקה
• מדרגות נעות ומעליות במידת האפשר. ולחילופין, מעקות הולמים לגרם המדרגות כאשר אפשרויות אחרות אינן זמינות
• רמפות לכניסה לאנשים עם הליכונים או כסאות גלגלים
• מעברים בטוחים להולכי רגל

בנוסף, אכיפת תקנות בטיחות ואמצעים למניעת פשיעה, יכולים גם הם להעניק לקשישים תחושה של בטחון במרחבים הציבוריים.

• תמיכה ונוחות חברתית

אלמנט זה מתייחס להקניית אמצעים שיקלו על הקשישים לקיים אינטראקציה חברתית במרחב הציבורי. אמצעים אלה עשויים להיות:

• ספסלים לישיבה
• מתקני שתייה
• שירותים
• אזורי בילוי ספציפיים למבוגרים בפארקים ובמכוני כושר

בנוסף, הקשישים צריכים להיות מודעים לכך ששירותים ומתקנים אלה זמינים עבורם במרחב הציבורי. מלבד עידוד המגע החברתי והפחתת הבדידות (שכידוע עלולה לגרום לדיכאון), הפניית תשומת הלב לנושאים הקשורים לנוחות ולאינטראקציות, תטפח גם היא תחושה של בטחון במרחב הציבורי.