אני לא נוהג לפקוד את בניין עיריית צפת לעיתים קרובות, ובטח לא את הקומה השלישית – שם שוכנת לשכת ראש העיר. מאז עברתי לצפת בשנת 1988, יצא לי ללוות לא מעט מתחלופי השלטון בעיר ולראיין או להיפרד משבעה ראשי עיר – לא מספר שגרתי בתקופה כל כך קצרה.
מאיר ינקו נפגש לראיון עם יוסי קקון ראש העיר צפת
לפני מספר ימים הוזמנתי לפגישה עם ראש העיר הנוכחי, יוסי קקון – ה-15 במספר מאז קום המדינה. תיאום הפגישה לא היה פשוט, ראש העיר עסוק עד מעל לראש בתקופה לא פשוטה לעיר: מצב בטחוני רגיש, אתגרים כלכליים, גרעונות שנגררו מקדנציות קודמות ובכל זאת, קקון עמד במילתו – והקדיש לי שעה כדי להציג את תכנית הדגל של העיר: הסכם הגג שאושר לאחרונה בממשלה, במסגרתו עתידות להיבנות 7,294 יחידות דיור חדשות וכ-63,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה – מהלך שעשוי לשנות את פניה של צפת. לצידו נכחה גם מהנדסת העיר, רוני בן נון, והפגישה כולה התנהלה באווירה פתוחה וידידותית. יותר מהנתונים לקקון היה חשוב להבהיר לי בכל הראיון – שהוא מתכוון לעמוד בהבטחה שהצהיר ערב הבחירות: להיות ראש העיר של כולם.
ידעת מראש שאתה מקבל עירייה עם גירעון, נחשפת ליותר גרוע ממה שציפית?
ידעתי שהמצב הכלכלי לא טוב, אבל רק כשנכנסתי פנימה הבנתי עד כמה עמוק המשבר. זו לא הייתה רק בעיה של גירעון, אלא משבר מערכתי שהצטבר לאורך שנים, בלי תקציב מאושר, עם חובות של מעל 150 מיליון ש"ח, מחלקות עירוניות שהתפרקו מבפנים, קבלנים שלא קיבלו תשלום, וספקים שסרבו לעבוד עם העירייה. אפילו משרדי ממשלה שרצו לסייע, לא יכלו, בגלל החובות של העירייה כלפיהם. זה הגיע לרמות אבסורדיות: לדוגמה: אי אפשר היה לשלם עבור ביקורות תקופתיות לגני משחקים, לא היו אישורים לבניית כיתות לימוד, ואפילו הנחות לאוכלוסיות מוחלשות נפגעו. לכן, מהרגע הראשון, נכנסנו לתוך תהליך של הבראה אמיתית, בליווי משרד הפנים וחשב מלווה. עשינו סדר בעדיפויות, קיצצנו איפה שצריך, חיזקנו את השירותים הבסיסיים, והתחלנו להחזיר את האמון, גם של ספקים, גם של משרדי ממשלה והכי חשובים כמובן הם התושבים. זה לא פשוט, זה לא מהיר, אבל זו הדרך היחידה.
אז למעשה הקדנציה שלך תהיה יותר להבראה ופחות לעשייה?
זה אולי מה שנשמע מבחוץ, אבל בפועל, זה בדיוק ההפך. תכנית ההבראה היא לא תחליף לעשייה אלא הבסיס שמאפשר אותה. אנחנו חייבים לטפל במשבר הכלכלי כדי לאפשר לעיר לתפקד, והמטרה היא התפקוד של העיר בצורה איכותית.
תוך כדי תהליך ההבראה, אנחנו מקדמים שורה ארוכה של פרויקטים שהיו תקועים שנים. פתחנו לראשונה מכרזים לבניית מוסדות חינוך חדשים, יצאנו למהלכים חסרי תקדים גם בנושא ביטחון ומיגון, רישתנו את העיר בעשרות מצלמות אבטחה, הקמנו מחלקת תיירות עירונית, הובלנו שיפוצים בגני ילדים ובבתי ספר, הקמנו אגף פרויקטים חדש, חיזקנו את הרווחה והבאנו לעיר תקציבים ייעודיים של עשרות מיליוני שקלים ממשרדי ממשלה, קק"ל וקרנות ועוד הרבה מאוד פרוייקטים וכמובן הסכם הגג שחתמנו בחודש האחרון. עשייה אמיתית לא נמדדת רק בקצב, אלא גם באחריות. ולכן הקדנציה הזו לא במקום עשייה, אלא היא בדיוק הדגם של עשייה עם אחריות: לתושב, לתקציב, ולעתיד של צפת.
היה שלב שאמרת לעצמך – למה הייתי צריך את זה?
כשנקראתי אל הדגל על ידי חברי המועצה ונציגי הקהילות בעיר, הבנתי שמדובר באתגר מורכב. התייעצתי עם אשתי ועם אנשים קרובים שאני סומך על שיקול הדעת שלהם, והחלטתי לקבל את המשימה על עצמי. גרתי בצפת עוד קודם, אני אוהב את העיר, מכיר היטב את האופי שלה ואת האנשים שבה, כך שבמובנים רבים ידעתי לאן אני נכנס. הנקודה המרכזית מבחינתי היא ששליח ציבור אמיתי לא מחפש לעצמו חיים נוחים, הוא מחפש הזדמנויות לתת מעצמו למען הכלל. ואני באופי שלי, לא אדם של קיצורי דרך או משימות קלות. אני אוהב אתגרים. לא באתי לחפש נוחות, באתי לתקן. ואני מודה כל יום לקדוש ברוך הוא שהביא אותו לתפקיד הזה ושהוא נותן לי את הכוחות וההכוונה לעשות את הדברים הנכונים למען העיר.
הזכרת את הסכם הגג, עד כמה אתה בונה עליו? האם זה באמת ישדרג את העיר?
הסכם הגג, הוא רק מסגרת, הוא נותן לנו את הכלים ואנחנו צריכים לעבוד לממש אותו. אני תולה בו הרבה תקוות, אבל לא בעיניים עצומות. כשנכנסתי לתפקיד חיכה לי על השולחן מסמך שנקרא "הסכם גג", אבל בפועל, הוא לא באמת היה מוכן לחתימה. זה היה הסכם שלא לקח בחשבון את הצרכים האמיתיים של צפת, לא את קצב הצמיחה של העיר, לא את התמהיל האנושי הייחודי שלה, ולא את הדרישות ההכרחיות של תשתיות, תחבורה, חינוך ותעסוקה. היה ברור לי שזה לא משהו שאפשר פשוט לחתום עליו ולהתגלגל איתו קדימה. לכן עצרנו, פתחנו את ההסכם מחדש, והתחלנו לעבוד עליו יחד עם משרדי השיכון והאוצר, בליווי של אנשי מקצוע שמכירים לעומק את העיר. המטרה היא אחת: להפוך את ההסכם הזה למנוף אמיתי עבור צפת, לא רק לבנות דירות, אלא לבנות עיר. הסכם גג הוא לא מסמך טכני, הוא תכנית אב לצמיחה. אם נעשה את זה נכון, זו תהיה תוספת משמעותית של מבני ציבור, מוסדות חינוך, מחלפים, פתרונות תחבורה, תשתיות תיירותיות ותעשייה, ובעיקר תשתית לאיכות חיים. זו הזדמנות של פעם בדור, ואנחנו עושים הכול כדי לממש אותה בצורה אחראית ונכונה, כזו שתיתן מענה גם לצפת של היום וגם לדורות הבאים.
אני מתרשם שלמהנדסת העיר יש ראש טוב אז יש למה לצפות!
אני מסכים איתך, חד משמעית. רוני בן נון, מהנדסת העיר, מביאה איתה גישה מקצועית, יצירתית ומבוססת עתיד, והיא מובילה יחד עם יו״ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, חבר המועצה הרב ישראל סברדלוב מהפכה שקטה אבל עמוקה במחלקת ההנדסה. אחרי שנים של תקיעות ותסכול, סוף סוף ב"ה יש תכנון, יש חזון, ויש עבודת שטח שמתקדמת. ובכלל, אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא הצוות שאנחנו בונים כאן. מנכ"ל העירייה צפריר רוזן, הגזבר, מנהלי האגפים והמחלקות, מדובר באנשים מקצועיים, מחויבים, שמביאים אנרגיה חדשה ומרעננת לעירייה. זה לא מובן מאליו, וזה אחד המנועים הכי חשובים לעשייה שאנחנו מקדמים.
נשמעת ביקורת בעיקר ברשתות החברתיות – אתה מודע אליה?
בוודאי. אני לא חי בבועה, וגם לא מצפה להסכמה גורפת, זה לגמרי טבעי. הרבה מהביקורת מגיעה מאנשים שמתגעגעים לשיטה שהייתה כאן בעבר, ואני יכול להבין את זה. אבל התפקיד שלי הוא לא לשחזר את מה שהיה, אלא להוביל שינוי אמיתי.אני מקשיב, אני לומד, ואני גם יודע להבחין מתי מדובר בביקורת בונה ומתי מדובר ברעשי רקע. אתן דוגמה: מיד בתחילת הקדנציה, יחד עם דובר העירייה תמיר אנגל, קבענו כללים חדשים לעדכונים בזמן חירום, גישה עניינית, שקולה, מקצועית, שמפחיתה פאניקה ומתמקדת במהות. בהתחלה הייתה ביקורת, אבל התמדנו בקו. והיום? גם פיקוד העורף משבח את המודל התקשורתי של צפת, וחלק מהשיטות שהטמענו כאן כבר אומצו גם במקומות אחרים.
וזו רק דוגמה אחת. בסופו של דבר, אני לא מנסה לעשות פה "עוד מאותו דבר". מי שרוצה שצפת באמת תתקדם – חייב להבין שזה לא יקרה בלי שינוי עמוק, ולשם אני חותר.
כשאתה אומר "ראש עיר של כולם" – אתה מתכוון לזה?
לגמרי. בצפת יש 42,000 תושבים ואני מחויב לכל אחת ואחד מהם. אני לא אומר את זה כסיסמה, אלא כי זו האמת. בכל יום אני פוגש תושבים מכל מגזר, מכל שכונה, מכל קבוצה, וכולם מקבלים יחס שווה ואוזן קשבת. אני לא מחוייב לאג'נדה מגזרית, יש לי קו מקצועי. קו צפת. השותפים שלי יודעים היטב: גם כשיש לחצים פוליטיים או שיקולים קואליציוניים, המקצועיות תמיד קודמת. אני מתעקש על זה, ואני גם גאה בזה. להיות "ראש עיר של כולם" זו לא קלישאה, זו דרך עבודה.
אתה רואה את צפת כעיר חילונית או חרדית?
אני רואה את צפת כעיר שיש בה הכל, ודווקא זה היופי שבה. צפת תמיד הייתה עיר מעורבת, שבה אנשים חיים זה לצד זה, בהרמוניה, לא אחד על חשבון השני. כל ניסיון להכניס אותה לתבנית אחת: חרדית או חילונית, רק מקטין אותה. העיר הזו מורכבת, עשירה באוכלוסיות, בגוונים, ברבדים, וזה בדיוק מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת. אנחנו עושים מאמץ יומיומי לייצר כאן חיים משותפים, לא של עין צרה, אלא של פרגון, קבלה וכבוד הדדי.
אני גם מקווה מאוד שהסכם הגג שאנחנו מקדמים כעת, יאפשר להרבה צפתים שעזבו בשנים האחרונות לחזור הביתה, לקנות פה דירה, לבנות פה משפחה, ולהרגיש שיש להם עתיד בעיר הזו. כי צפת יודעת להציע איכות חיים אמיתית, שמשלבת קהילה, טבע, תרבות, חינוך וערכים, וזו לא סיסמה. זו המציאות שאנחנו בונים כאן בכל יום.
אני צרכן תרבות – ולמה אני צריך לנסוע לכרמיאל או לחצור כשיש לי ליד הבית היכל תרבות ענק?
אתה לא צריך. אני מאמין שתרבות היא לא מותרות, היא שירות בסיסי שהעירייה צריכה לספק לתושביה, בדיוק כמו ניקיון או תחבורה. לכן פעלתי, וגם הצלחתי, להחזיר את ניהול היכל התרבות לאחריות העירייה.מאות אלפי שקלים הושקעו בו מדי שנה, אבל בלי ניהול מלא שלנו. עכשיו זה משתנה. ביחד עם מנכ"ל העירייה צפריר רוזן אנחנו מובילים מהלך שבו ההיכל יפעל יותר, יציע מגוון רחב יותר של מופעים, וישרת את כלל הקהילות בעיר.
אני גם בשיח ישיר עם שר התרבות מיקי זוהר כדי להחזיר את תכנית המנויים שהופסקה, ולהבטיח שגם תושבי צפת ייהנו מתרבות איכותית, בלי לנסוע רחוק. זו התחלה חדשה, ואנחנו הולכים עליה בכל הכוח.
אתה מרוצה מהניקיון בצפת?
אני לא מסתפק במה שיש, אבל כן, אנחנו בתנופה משמעותית. כל אחד אוהב לגור בבית נקי, וצפת היא הבית שלנו. לכן אנחנו משקיעים בזה משאבים גדולים. יש תוספת של כוח אדם, ציוד חדש, שינוי שיטות עבודה, וסמנכ"ל התפעול החדש, אריה דקל שנכנס לתפקידו לפני זמן קצר. מדובר ברפורמה אמיתית, לא תיקונים קוסמטיים.אבל ניקיון זה לא רק עניין של העירייה, זה אחריות משותפת. התחלנו קמפיין הסברה סביב חג הפסח, ואני מקווה לגייס תקציבים נוספים להרחיב אותו. חשוב שכל תושב יבין: לזרוק אשפה בתוך הפח ולא ליד, לדאוג למרחב שמול הבית, זה המינימום שכולנו יכולים לעשות.
ואגב, יש גם אכיפה: צפת מרושתת היום ביותר ממאה מצלמות חדשות, ודו"חות כבר ניתנים למי שמזהם את המרחב הציבורי בניגוד לחוק. התהליך בעיצומו, ובקרוב התושבים יראו את ההבדל בעיניים.
הבנתי שאתה מתכוון לעשות מהפכה בפיקוח העירוני?
אחרי עשור שלם בלי יחידת פיקוח עירוני, צפת חוזרת לסדר. אנחנו מקימים יחידה חדשה ומשמעותית, שתיתן מענה למה שהיה חסר כאן הרבה זמן, אכיפה אמיתית של חוקי העזר, שמירה על הסדר במרחב הציבורי, וטיפול שיטתי בנושאים שמטרידים את התושבים ביומיום: השלכת פסולת, גזם, בעלי חיים, וכל מה שמשפיע על איכות החיים בעיר.
לא מדובר בעוד יחידת חניה, אלא ביחידת פיקוח עירוני אמיתית, כמו שיש בכל עיר מסודרת. הצלחנו לגייס לשם כך תקציב של 2 מיליון שקלים ממשרד הפנים. בשילוב עם רשת המצלמות המתקדמת שפרסנו בכל העיר, כולל מצלמות ניידות שמחוברות למוקד העירוני 24/7, תהיה לנו סוף סוף יכולת לפעול באופן רציף, מדויק, ואפקטיבי. אני רואה בזה לא הוצאה, אלא השקעה באיכות חיים. לא כדי לרשום יותר דוחות, אלא כדי להחזיר את הסדר והאחריות למרחב הציבורי.
איך תיראה צפת בעוד ארבע שנים?
צפת תהיה עיר מתוקנת. עיר שמחזירה לעצמה את המקום הראוי לה כבירת הגליל, לא רק בתואר' אלא בפועל.אנחנו מניחים עכשיו את היסודות לתנופת פיתוח אדירה: תשתיות, מוסדות חינוך, תחבורה, פארקים, ביטחון, תרבות. מהפכות שקורות ממש עכשיו, ברחובות ובמערכת העירונית, ויקבלו ביטוי מלא בשנים הקרובות.
בעוד ארבע שנים, יהיו פה עוד אלפי תושבים וכל תושב צפת ירגיש שהוא גר בעיר מתקדמת, נקייה, נוחה ונגישה. עיר עם מוסדות חינוך חדישים, מרכזים קהילתיים פעילים, תחבורה מסודרת, והכי חשוב עיר עם גב. עיר שהרשות המקומית שלה יודעת לתת שירות, יודעת להקשיב, ויודעת לנהל משברים כמו שצריך. אני לא מבטיח ניסים, אבל אני כן מבטיח דרך ברורה. והדרך הזו ברוך השם כבר החלה. צפת תתעורר, תצמח, ותהיה מקור לגאווה לא רק לנו אלא לכל אזור הצפון.
