fbpx

חקר הפרקינסון: מענק של 120 אלף שקלים למרכז הרפואי "זיו" בצפת

זמן קריאה מוערך: 3 דקות

מענק מחקר מטעם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בסך 120,000 שקלים עבור מחקר חדש בתחום המיקרוביום במחלת הפרקינסון, הוענק למעבדות המחקר החדשות במרכז הרפואי זיו בצפת.

המחקר החדש יבחן שינוי הרכב חיידקים במערכת העיכול (מיקרוביום) בקרב חולי פרקינסון לעומת הרכבם אצל אנשים בריאים בתוך אוכלוסיות אתניות מוגדרות של יהודים וערבים בגליל. המחקר יתבצע בשיתוף פעולה בין המעבדות בזיו בניהולה של ד"ר הדר נוימן, לבין ד"ר עמרי קורן מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, מומחה בתחום המיקרוביום.

מחלת הפרקינסון הינה מחלה נוירודגנרטיבית הכוללת תסמינים מוטוריים כגון רעד, נוקשות, קושי בהתחלת תנועות וחוסר יציבות. למרות שמחלת הפרקינסון נחקרה בדרכים רבות, הסיבות והמהלכים להתפתחות המחלה נותרו עד כה בלתי פתורים. ד"ר נוימן אומרת, כי תסמינים שניוניים של בעיות במערכת העיכול מקדימים לעיתים קרובות את התופעות המוטוריות ועל כן עשויים להוות גורם סיכון להתפתחות המחלה. מספר מחקרים שנערכו לאחרונה חשפו קשר בין הרכב חיידקי הגוף לבין מחלת הפרקינסון. החוקרים מצאו, כי אצל חולי פרקינסון אוכלוסיות חיידקי המעי שונות מאשר אצל אנשים בריאים באותם הגילאים. "עם זאת", מציינת ד"ר נוימן: "בכל אחד מהמחקרים נמצאו שינויי חיידקים השונים זה מזה, כך שעוד לא הוגדרו שינויים ספציפיים הקשורים באופן גורף ועקבי למחלה. החוקרים בזיו מאמינים כי המקור לחלק מהשונות בממצאים נובע מאוכלוסיות אתניות שונות שהשתתפו במחקרים".

המחקר הנו חלק מתפיסה מחקרית המציעה קשר בין הרכב חיידקי המעי לבין מצבי מחלה שונים. למעשה, תחום המיקרוביום החוקר את אוכלוסיות החיידקים החיים בתוך גוף האדם התפתח מאוד בשנים האחרונות בעולם כולו. מתברר כי בתוך הגוף האנושי במצב טבעי חיים מאות סוגים שונים של חיידקים. למעשה, מספר תאי החיידקים בגוף האדם גדול ממספר תאי הגוף עצמו. משקל סך כל החיידקים בגופינו יכול להגיע לכ- 2 ק"ג. החיידקים הללו אינם מזיקים לנו ביום יום אלא להיפך- עוזרים לנו לבצע פעולות רבות ומגוונות החיוניות לתפקוד. התפקיד המוכר ביותר שלהם הוא עזרה בפירוק המזון, אך יש להם תפקידים חשובים גם בבנייה וחיזוק של מערכת החיסון, בפירוק רעלנים ובייצור ויטמינים.

כמעט בכל סנטימטר מהגוף שלנו יש חיידקים: במערכת העיכול, בחלל הפה, על פני העור, במערכת המין ועוד. הרכב החיידקים שונה באתרי הגוף השונים בהתאם לסביבה ולתפקידים אותם הם מבצעים. מאיפה מגיעים כל החיידקים האלה? רובם הגדול מגיע מחשיפה לסביבה, דוגמת המזון אותו אנחנו אוכלים והדברים שאתם אנו באים במגע. לפיכך, הרכב החיידקים של אנשים מתרבויות שונות ורקעים אתניים שונים צפוי להיות מאוד שונה זה מזה. כמוכן, הרכב החיידקים של אדם צמחוני יהיה שונה משמעותית משל אוכל בשר. מעבר לכך, במצבי חולי שונים נמצאו הרכבי חיידקים ייחודיים אופייניים. הכוונה היא בעיקר ביחס שונה בין אוכלוסיות החיידקים הקיימות. זה נכון לגבי סוכרת, השמנת יתר, סינדרום מטאבולי, מחלות מעי, טרשת נפוצה ואפילו סוגים מסויימים של סרטן. ככל הנראה הרכבי חיידקים מסוימים במעי יכולים לעודד מצב של דלקת בגוף ובכך לעיתים להחמיר את מצבי המחלה. אך עדיין לא תמיד ברור מהי הביצה ומה התרנגולת, כלומר האם הרכבי חיידקים האופייניים למחלה תורמים להתפתחותה או שהם רק תוצר משני של המחלה עצמה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גיליון השבוע
מופץ בעשרות ישובים משנת 1986 לפרסום 04-6971469

כן חיוני/ לא חיוני? האבסורד שבסגר הנוכחי

זמן קריאה מוערך: 2 דקות כן חיוני/ לא חיוני?הסגר החדש גורר איתו יותר שאלות מתשובות, יותר אי הבנות מהסכמות ולצד זה שלל פתרונות יצירתיים כדוגמת אותו בעל עסק שכתב פשוט

אופיר סופר: היה ראוי שהמדינה הייתה משקיעה באופן מיידי מיליארד שקלים במיגון הצפון״

זמן קריאה מוערך: < 1 דקה בדיון שהתקיים בוועדת חוץ וביטחון ביוזמת ח״כ אופיר סופר מסיעת ימינה בנושא תוכנית ״מגן הצפון״, הוא אומנם פירגן לשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל

דילוג לתוכן