fbpx

בדרך למירון: ספר התורה להילולה לרשב"י ייצא בתהלוכה מבית עבו בעיר העתיקה בצפת בפעם ה-183

זמן קריאה מוערך: 7 דקות

טקס הוצאת ספר התורה המסורתי מבית עבו בעיר העתיקה בדרכו להילולה במירון ייצא היום (רביעי ) בשעה 12:15. לאחר טקס בהשתתפות רבנים, אישי ציבור, תצא התהלוכה בליווי נגנים בסמטאות העיר העתיקה לרחובותיה הראשיים בצפת עד לכיכר דניאל משם להילולה.

DSC_6577

לעם ישראל מסורות רבות שעוברות מדור לדור כל משפחה והמסורת שלה כל משפחה וההווי שלה.אחת המסורת העתיקות בצפת  קשורה למשפחת עבו אחת המשפחות  המכובדות והאמידות באלג'יר, המשפחה  תרמה רבות לחיזוקה ולביטחונה של הקהילה היהודית בצפת ובגליל  בתקופות קשות לעם ישראל, ומילאה תפקיד חלוצי בייזום התיישבות יהודית חקלאית בגליל ובעמק החולה. במשך שלושה דורות רצופים שימשו בני המשפחה קונסולים של צרפת בגליל, תחת המשטר העות'מאני בתקופת הקפיטולציה.

מסורת משפחתית, שהשנה ימלאו לה 183 שנים מקורה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והנשמרת עד היום, היא תהלוכת ספר התורה העתיק בערב לג בעומר מבית עבו בצפת לקברו של שמעון בר יוחאי במירון, אירוע רב משתתפים המסמל מזה כמאתיים שנה את פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר. על הטקס הדתי והנחיית התהלוכה אחראי כבר יותר מחצי יובל שנים חזן בית כנסת אבוהב הרב שלמה חדד שממשיך את מורשתו של החזן הוותיק אברהם כרסנטי בקטעי התפילה המסורתיים לוקחים חלק מאיר כרסנטי מוני הרוש אלי לוי  פנחס ינקו  ועוד. 

11174561_10205263113949814_7616980635061031979_o

 אבי שושלת המשפחה בארץ, הרב שמואל עבו, ייסד טיפוס חדש של מנהיגות המשלבת אפיקי פעילות ציבורית רבגונית: כרבה הראשי של צפת ונשיא "הכולל הספרדי", כסוכן קונסולרי של צרפת המקדם את החסות הצרפתית ברחבי הגליל וכגואל קרקעות רב פעלים המכלכל צעדיו בין המיעוטים השונים השוכנים בצפון ארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני. בשנת 1870 – שמונה שנים לפני ייסודה של פתח תקווה – הקים הרב שמואל עבו את היישוב היהודי הראשון שהוקם במאה ה-19 על אדמת הר מירון, שעות פתיחה:בית עבו פתוח למבקרים אך ורק ביום ערב ל"ג בעומר, בשעות הצהריים מתקיים הטקס המסורתי העממי של הוצאת ספר התורה. 

555307_3113435999331_433765471_n

הרב שמואל עבו הדור הראשון למסורת

פתח במסורת אבי המשפחה, הרב שמואל עבו, אחד מגדולי התורה בזמנו וממנהיגי העדה היהודית בצפת ובגליל. הוא עלה ארצה ב 1817, התיישב בצפת ושימש בעת ובעונה אחת כרב ראשי וקונסול צרפת בגליל. עד מהרה הפך למנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית בכל איזורי הגליל והיה נכבד מאד גם על התושבים המוסלמים והנוצרים באזור. בית עבו הפך עד מהרה למבצר בעל חסינות דיפלומטית שהעניק מחסה לכל נרדף ועשוק, והשלטונות הטורקים לא העזו מעולם לפרוץ אל הבית, אשר דגל צרפת התנוסס מעל שערו. הרב שמואל עבו, הוא שגאל לראשונה מידי הערבים את חלקת האדמה הסמוכה לקבר הרשב"י במירון, והקים את המצבה ואת בניין בית הכנסת הראשון. זמן מה לאחר מכן, אף שיקם את בניין בית הכנסת של האר"י ברובע הספרדים בצפת, ולאחר הרעש הגדול שפקד את העיר והכחיד כמחצית מתושביה, התמסר לבנות את הריסות הרובע היהודי, ומאחר שלא נמצאו אז כוחות עבודה במקום, הזמין לצורך זה פועלי בניין מדמשק. בני דורו כינוהו "הארי שבחבורה".

לאות תודה על פעליו של הרב שמואל עבו בשיקום הרובע היהודי בצפת, בעידוד ההתיישבות בגליל, ובגאולת קברו של התנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי – העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערב ל"ג בעומר תקצ"ג (1833) הובל ספר תורה זה לראשונה בשירה ובריקודים מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון, וחגיגות ל"ג בעומר המסורתיות נפתחו ברוב עם. הייתה זו תחילתה של מסורת משפחתית, שהפכה במרוצת הזמן לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי עממי של חגיגות ל"ג בעומר בצפת, והתפשטה על פני כל הארץ. שנים אחדות לאחר מכן, הוחלף ספר התורה הראשון, שנידבו יהודי צפת, בספר תורה עטור כסף וזהב, שתרם בנו של הרב שמואל, הרב יצחק מרדכי עבו. ספר תורה זה נישא עד היום בתהלוכה החגיגית מבית עבו למירון, ובתום חג השבועות, חוזר לארון הקודש בבית הכנסת "הצדיק הלבן" בצפת – עד לערב ל"ג בעומר הבא. לרב שמואל עבו נולדו שלושה בנים אברהם, יצחק ויעקב, ושתי בנות שרה ושמחה.

הרב יעקב חי עבו הדור השני למסורת

עם פטירתו של הרב שמואל עבו בשנת תרל"ט (1879), עברה כהונת הרבנות ומשרת הקונסול לבנו, יעקב חי עבו, אשר היה הראשון מבני משפחת עבו שנולד בארץ ישראל. הרב יעקב חי עבו והמשיך בדרכו הציבורית של אביו, הרחיב את בניין בית הכנסת של הרשב"י ובשלהי שנות השמונים הוסיף ביוזמתו ליישוב במירון אוכלוסייה יהודית של בעלי מלאכה מצפון אפריקה. בשנת 1878 היה הרב יעקב חי עבו מעורב בהקמת המושבה גיא אוני שהייתה מבין המפעלים החלוציים שהקדימו את העלייה הראשונה. בשנת 1882 סייע הרב יעקב חי עבו לדוד שוב לקנות את אדמות ראש פינה,

מאיר עבו הדור השלישי למסורת

עם פטירתו של יעקב חי עבו עברה כהונת הקונסוליה של צרפת לאחיו, הרב יצחק מרדכי עבו אולם בכל יתר התחומים, החברתיים והציבוריים, ועל אף גילו הצעיר (שלושים) תפקד הבן, מאיר עבו כראש המשפחה, כשלצדו רעייתו רחל. הוא המשיך להתגורר בבית עבו ההיסטורי והקפיד לקיים את מסורת ל"ג בעומר המשפחתית גם בימים קשים של מאורעות דמים כמעט 50 שנה ברציפות. מאיר עבו נפטר בצפת, בי' בכסלו תש"ח / 23 בנובמבר 1947, ורעייתו רחל נפטרה חודשים אחדים אחריו.

DSC_6543

רפאל עבו הדור הרביעי למסורת

עם פטירתו של הרב מאיר עבו עברה ההגמוניה המשפחתית והמשכה של מסורת ל"ג בעומר לבנו, רפאל עבו, שנולד בצפת בשנת 1899. רפאל הקדיש את עיקר זמנו לענייניה הביטחוניים של הקהילה היהודית בעירו. מעבר לכל תחומי עיסוקיו הציבוריים, הקפיד לקיים במשך 16 שנה, (עד לפטירתו) את מסורת ל"ג בעומר כהלכתה, כאשר רעייתו (מנישואיו השניים), לורה לבית הררי, מסייעת לידו. בימיו קמה מדינת ישראל, והמסורת קיבלה, בנוסף לצביונה הדתי-לאומי, גם אופי ממלכתי. רפאל נפטר בצפת בכ"ד בשבט תשכ"ד (ובהלווייתו נכחו המונים מבני צפת. הוא הותיר אחריו שני בנים, יוסף וצבי; יוסף, הבכור, ממשיך במסורת ל"ג בעומר המשפחתית; צבי עבו, לוחם ומחנך, נהרג בתאונת דרכים בשנת 1976, ואת בתו, עצמונה עבו-פינקלשטיין ז"ל, תושבת צפת.

יוסף עבו עברון הדור החמישי למסורת

יוסף עבו עברון (סופר ועיתונאי, דור חמישי לבית עבו, הקפיד לקיים את המסורת המשפחתית בדקדקנות יובל שנים וקידם את תיעודה האקדמי בכל אמצעי התקשורת. סייעה לידו רעייתו, יהודית תבדל"א, נכדתו של ניסן קנטרוביץ, ממייסדי רחובות. יוסף הרחיב את הצביון הממלכתי-עממי של הטקס המסורתי, הציב במה בחצר לנאומים וברכות של אישי ציבור, שרים, חברי כנסת וראשי ערים. גם נציגי שגרירות צרפת הוזמנו באופן קבוע, בהביאם את ברכת ממשלתם למשפחת עבו, שאבותיה שימשו נציגים קונסולריים בגליל מטעמה במשך שלושה דורות. בתקופתו הגיעו אורחים מכל קצווי הקשת העדתית בישראל, דתיים וחילוניים כאחד, כולל בני המיעוטים בגליל: דרוזים וצ'רקסים שגם בעבורם נחשב הרשב"י קדוש. בימיו נטלו חלק בלתי נפרד בשמחה משלחות תושבים מאריאל, עובדי בתי הזיקוק בחיפה ותושבי רמת הגולן והמשכיותה הנפלאה". יוסף את מסורת בית עבו עד יומו האחרון. עם פטירתו של יוסף, עברה המסורת לאחיינו, עו"ד רפאל עבו, בנו של צבי עבו ז"ל, הדור השישי למסורת. שהשנה שנה שניה ינהל את המסורת לצד בני המשפחה  אישתו של יוסף ז"ל יהודית בנותיה  בני משפחה  קרובים ורחוקים כמו אלין עבו סווסה  לילי  עבו פרץ ,  פרסי עברון וילדיה  מתן וגאי,משפחות מזרחי  והמאירי כרסנטי והרוש גנון  ואחרים.

ספר התורה מוחזר לבית עבו ביום י"ח בסיון חודש לאחר ל"ג בעומר ע"י משפחות המאירי מזרחי לזכר אבי המשפחה מאיר מזרחי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גיליון השבוע
מופץ בעשרות ישובים משנת 1986 לפרסום 04-6971469

רחפנים רפואיים יופעלו במרכז הרפואי "זיו" בצפת יוכלו לסייע במשבר הקורונה

זמן קריאה מוערך: 2 דקות התועלת בשימוש ברחפנים במגזר הרפואי, היתה ברורה כבר לא מעט שנים והרבה סטארט-אפים, ממומנים היטב, ניסו לעבוד על העניין ברחבי העולם בעיקר במדינות מפותחות. במרכז הרפואי "זיו"

דילוג לתוכן