בדיקה של ירושת המשק החקלאי הניבה הפתעה

אנשים רבים חושבים שמשק חקלאי הוא דבר של מה בכך והם טועים – ירושה של משק חקלאי יכולה להיות מורכבת, במיוחד כיום כאשר החוקים והתקנות השונים שינו לגמרי את שם המשחק. לא עוד בן ממשיך ולא עוד חלוקה כפי שנרצה – רוצים לדעת איך אפשר לרשת משק חקלאי? תמשיכו לקרוא.

מה ייחודי במשק החקלאי?
מבחינת ירושה, ייחודו של המשק החקלאי הוא בכך שהחלוקה בין היורשים בו עלולה לפגוע בקיומו של המשק כמשק, שמטרתו היא פרנסת משפחה חקלאית. המחוקק קבע שמסירת המשק ליורש תהיה על פי סעיף 114 לחוק הירושה שקובע כי המסירה ליורש תתבצע תוך פיצוי היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לעיזבון.

גם בתקנות האגודות השיתופיות אפשר למצוא את רעיון אי פיצול הנחלה, שם נקבע כי בן אחד בלבד או נכד אחד המחזיקים בנחלה בעצמם או מכוח התחייבות של הוריו או מכוח הירושה, יתקבלו לחברות באגודה.

מה המטרה מאחורי סעיף החוק?
מאחורי סעיף 114 לחוק הירושה עומד היגיון אחד – שימור היחידה החקלאית שלמה על מנת למצות את הפוטנציאל המשקי שלה. על פי עיקרון זה, חלוקה בין מספר גורמים עלולה לפגוע בתועלת הכלכלית שיכולה לצמוח מהחלקה ובפן השני מדיניות זו גם מסייעת לפקח על זהות גורמים שונים המבקשים להיות חברים באגודה ולהיות חלק בלתי נפרד ממערכת חברתית זו.

הבעייתיות בחוק
אמנם לסעיף 114 יש היגיון, אך מדיניות זו יוצרת קושי. לעיתים קרובות היא מתנגשת עם הרצונות הטבעיים של ההורים, שהם בעלי הזכויות במשק, להוריש לילדים שלהם ולבני משפחתם קרקעות וזאת מבלי שיהיה צורך להיכנס להליכים משפטיים מורכבים קודם לכן. הקשיים הללו מצריכים חקיקה אך בינתיים היא לא קיימת, לכן תיקים רבים מגיעים לפתחם של בתי המשפט ועורכי הדין המתמחים בתחום מפעילים את מלוא היצירתיות ולעשות שימוש בכלים שונים כדי להוביל לתוצאות הרצויות. כדאי לזכור כי חברות באגודה שיתופית אינה ניתנת להורשה, אך עם חלוקת ירושה משק חקלאי בהחלט כן יכול לעבור לילדים. עם זאת יש לומר, מדובר על מישורים רבים ומורכבים בהם יש להיות בקיאים כדי להוביל לאותן תוצאות רצויות.

מהו בן ממשיך?
לאורך השנים התפתח המושג שנקרא בן ממשיך, אותו בן או בת שבונים את ביתם בחלקה ליד ההורים ומעבדים איתם את האדמה והופכים ביום מן הימים לבעלי המשק, אך מה המשמעות של אותה הכרזה על בן ממשיך?
למעשה, הבן הממשיך הוא לא סתם ביטוי שנזרק לאוויר, אלא מושג שזכה להגדרה בחקיקה אותה ניתן למצוא בתקנה 3א(א) בתקנות האגודות השיתופיות. תקנה זו מסדירה את היחסים בין הבן הממשיך ובין האגודה כדי להבטיח שהאגודה לא תקשה על רכישת הזכויות. כדאי לדעת כי עצם ההכרה בבן כבן ממשיך לא מעניקה לו את זכויות הקניין במשק, הזכות שלו תוסדר בינו ובין הוריו בין אם לאחר פטירתם בצורה של הורשה ובין אם בצורה של הענקת זכויות מטעמם. עוד כדאי לדעת שמינוי בן כבן ממשיך שלא בדרך של התקנה א3 היא לא אפשרית ומשק לא יכול להינתן במתנה לבן ממשיך.

העברת זכויות בדרך של צוואה
יש שיחשבו שניתן לפתור את כל הבעייתיות של העברת הזכויות על ידי חתימה על צוואה, שכן אדם יכול להחליט בצוואתו למי הוא מוריש את חלקו בנכס. אין ספק שניתן לעשות זאת, אך פעמים רבות מתעוררות בעיות משפטיות סביב הנושא, למשל כאשר יש איזה שהוא הסכם שמגביל את הצוואה. דוגמה נפוצה אחת היא כאשר מוריש נפטר והיה לו הסכם עם המינהל שפוקע ביום פטירתו, כיצד הוא יכול להוריש חוזה חכירה שהסתיים לבן ממשיך? במקרים כאלה לעיתים קרובות זכויות החכירה מועברות מהמינהל לאגודה והאגודה מעניקה חכירות משנה לבן הממשיך.