כשתגיעו ליום בו תרצו לקחת משכנתא, סביר להניח שתתקלו במושגים: "הצמדה למדד", "מדד המחירים לצרכן", "מדד תשומות בניה", נשמע לכם אותו הדבר? לא בדיוק. ישנם כל מיני מדדים בעולם הפיננסי, ביניהם- "מדד המחירים לצרכן".
"מדד המחירים לצרכן" מחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ומפורסם בכל חודש, ביום ה-15 בחודש, עבור החודש הקודם.
תפקידו של המדד הוא לבדוק בכמה השתנו המחירים של מוצרים ושירותים מסוימים ביחס לחודש קודם, אם כך, מדד המחירים לצרכן לא מודד את המחירים אלא את אחוז השינוי של המחירים והשירותים. אבל, ויש פה אבל גדול, ישנם מוצרים ושירותים אשר מחירם עלה, וישנם כאלה אשר מחירם ירד, אם כך, כיצד בעצם מודדים את אחוז השינוי?
לשם כך, הלמ"ס בנתה איזשהו מודל שמודד את אחוז השינוי בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מוצרים ושירותים, עבור משפחה ישראלית ממוצעת. הלשכה בודקת כמה עולה סל מוצרים כזה היום, בעוד חודש תשווה את העלויות לאותו סל המוצרים בדיוק, וכך תוכל למדוד את אחוז השינוי. זה מה שנקרא "מדד המחירים לצרכן".
יש לציין כי בנק ישראל מפקח על מדד המחירים לצרכן על מנת שלא יעלה או ירד בצורה דרסטית, ולשם כך מווסת אותו עם שינויי ריביות. בנק ישראל מציב יעד לשינוי המדד בין 1%-3% במשך שנה, יחד עם זאת, לא בכל חודש המדד עולה, ישנם חודשים בהם הוא יורד.
מהם המוצרים והשירותים אשר קובעים את מודל "מדד המחירים לצרכן"?
מזון, פירות וירקות, הלבשה והנעלה, ריהוט וציוד לבית, דיור ותחזוקה (כולל מחירי גז, חשמל, וכו'..), בריאות, חינוך ותרבות, תחבורה, תקשורת, מוצרים טכנולוגיים (כגון: מחשבים וטלפונים ניידים), ומוצרים לשימוש אישי (כמו למשל סיגריות, מוצרי איפור, ועוד..), כל אחד מהמוצרים והשירותים הנ"ל מרכיב אחוז מסוים מתוך הסל הכולל. יש לציין, המדד כולל רק מוצרי צריכה ולא מוצרי השקעה, כגון: השינוי במחירי דירות להשקעה, או דמי ניהול של חסכונות או פנסיה, וכו'…
מה זה אינפלציה ודיפלציה?
אינפלציה ודיפלציה הנם מושגים המתארים עליה או ירידה של רמת המחירים במשק אשר מושפעת ממדד המחירים לצרכן.כאשר הלמ"ס קובעת כי המדד עולה, אזי זה מצביע על כך שרמת המחירים במשק עולה ובהתאם לכך האינפלציה עולה. דיפלציה זהו המצב ההפוך מאינפלציה וזה מצביע על כך שרמת המחירים במשק יורדת.
מה עדיף לנוטלי המשכנתאות, אינפלציה או דיפלציה?
אם אנחנו מסתכלים על מצב המשק, לרגע זה נשמע שדיפלציה עדיפה על אינפלציה, אך אל תשכחו שכאשר רמת המחירים יורדת זה מראה על משק חלש שלעתים מצביע על חוסר בייצור ו/או פיטורים, לכן, כאשר רמת המחירים עולה באופן מתון זה מראה על משק חזק ובריא.
אך האם זה נוגע גם לנוטלי המשכנתאות? אז זהו… התשובה היא לא, מכיוון שבדיוק ההיפך הוא הנכון. אנשים שנוטלים משכנתא רוצים לשלם כמה שפחות. במקרה של דיפלציה זה אומר שהריביות יורדות מכיוון שרוצים להגביר את הביקוש למשכנתאות, זה גם אומר שאם המשכנתא שלכם צמודת מדד והמדד יורד, אז הקרן שלכם יורדת ובסופו של דבר אתם חייבים פחות ומשלמים פחות.
האם חייבים לקחת מסלולים צמודי מדד במשכנתא?כשאתם מגיעים לבנק כדי לקחת משכנתא, הבנק יציע לכם מסלולים צמודים למדד ולא צמודים.חשוב שתדעו כמה דברים לגבי בחירת המסלולים במשכנתא:
1. אתם לא חייבים לקחת את כל מסלולי המשכנתא צמודים למדד, אפשר לבחור חלק שאינם צמודים.
2. במידה ותיקחו הלוואה צמודת מדד והמדד יעלה, הקרן שלכם תעלה, לכן ייתכן ותבדקו את יתרת הקרן בעוד זמן מה ותגלו שהיא נשארה אותו הדבר או יותר גבוהה מהסכום המקורי.
3. לא בהכרח משתלם לקחת הלוואה שאינה צמודה למדד, מכיוון שהבנק מציע מסלולים שאינם צמודים למדד בריביות יותר גבוהות מהמסלולים הצמודים, מה שיכול להתבטא בהפרש של עשרות ומאות אלפי שקלים, לכן אל תשללו מראש מסלולים צמודי מדד.
4. חשוב שתתייעצו עם מומחים בתחום על מנת שיבנו עבורכם תמהיל משכנתא המתייחס לניהול סיכונים לטווח הארוך.
אצלנו ב "מרגישים בבית" תקבלו ליווי אישי ומקצועי שיותאם במיוחד לחייכם האישיים והפיננסיים.
רחלי כהן צמח 050-7705466
"מרגישים בבית" – מתאימים משכנתא לחיים.
לגלות עוד מהאתר חדש בגליל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
