לפני כשבועיים עמד על רחבת המסדרים המפורסמת בבה"ד1, סתיו שחר מכרמיאל וקיבל בהתרגשות רבה את דרגות הקצונה בתום קורס של חצי שנה. עבור שחר, זה היה סגירת מעגל עם אביו, יולי שחר שנהרג במלחמת לבנון השנייה. משפחתו, התומכת, אימו, אילנה ואחותו הקטנה, אלמוג, התרגשו אף הן מהמעמד.
יולי אביו של סתיו נהרג בעת שעזר לאנשים ביישוב לאחר שקטיושה נפלה בסמוך אליו. הוא לקה בליבו ולא התאושש מהפגיעה וכעבור כארבעה חודשים וחצי נפטר. למרות שלא היה חייב מעצם היותו,בן שכול סתיו רצה להתגייס ללוחמה ולשרת כלוחם בעורב גולני. כיום לאחר קבלת דרגות הקצונה נכנס להיות מפקד מחלקה בגדוד 13."בהתחלה שובצתי לגיוס כלל צה"לי ולא הייתי מודע לעניין של קצינת נפגעים ושאמא שלי צריכה לחתום לי בשביל לאפשר לי להיות קרבי. חשבתי שהכל כרגיל אצלי, ציפיתי לשיבוץ קרבי ואז קיבלתי הודעה ששובצתי לגיוס כללי. ניסיתי להבין למה ואף אחד לא ידע", הוא מספר ומוסיף: "בסוף דיברתי עם אמא שלי שבעצמה ניסתה לברר. היא הפכה את העולם והצליחה להגיע לקצינת הנפגעים שלנו, והבינה את הפרוצדורה והתהליך. הייתה שיחה לא פשוטה על ההשלכות שעלולות להיות ואם היא מבינה מה זה אומר, אבל אמא שלי שמחה על הבחירה שלי. אני חושב שזה כתוצאה מהחינוך שלה, ככה שהיא תמכה בהחלטה שלי ללכת להיות לוחם. למרות הכל, אמא שלי עדיין תומכת מפרגנת וגאה בי".
הוא למד באורט כרמיאל והרחיב במגמת ערבית. סתיו נהג לשחק כדורגל הרבה שנים, אהב לטייל בצפון באיזור מגוריו, עד שהשירות הצבאי התקרב. "הבנתי שאני הולך לכיוון הצבאי והתחלתי להתאמן בכושר קרבי, היה לי ברור שאגיע להיות לוחם", הוא מספר. במרץ 2015 התגייס לחטיבה החומה – חטיבת גולני. הוא יצא לגיבוש יחידות מיוחדות בחטיבה והגיע לעורב גולני. "התחלתי את המסלול בעורב, מסלול בונה ומאתגר שמביא אותך להרבה מצבי קיצון, אבל אתה מכיר שם הרבה חברים והחוויה משמעותית". סתיו סיים את המסלול ואחרי עשרה חודשים יצא לקורס מ"כים, אחריו הגיע לתפקיד מ"כ טירונים בבסיס האימונים החטיבתי. "הרוח של ההכשרה טובה, האווירה מיוחדת, כולם אומרים שעורב גולני זה משפחה, אומרים לך את זה הרבה ולאט לאט אתה מבין שזה באמת משפחה אחת גדולה".
לאחר תקופה בתפקיד כמ"כ,החליט לצאת לקצונה. "לא תמיד רציתי להיות קצין, לא באמת ידעתי מה זה אומר אבל כשהייתי מ"כ והרגשתי את העבודה עם האנשים ואת המשקל על הכתפיים, נהניתי מזה ולחיים שלי היה טוב. הבנתי שיש דברים שאנחנו רוצים לעשות בחיים ויש דברים שפשוט צריך לעשות. אומרים לך שאתה מתאים ואתה מרגיש שאתה מתאים, זה לא עניין של שאלות, מישהו חייב לעשות את זה. זה יותר ההרגשה של הצריך מהרוצה, תחושת השליחות הזו".
סתיו מספר על אביו: "אבא שלי היה מאוד מעורב חברתית ומאוד מחובר למה שקורה. אני לא זוכר אותו טוב כל כך כי עברו הרבה שנים והייתי מאוד קטן, בן 10. הוא היה עקשן לפעמים ולא מוותר על דברים. זה משהו שאני יכול להגיד גם על עצמי לפעמים, לטוב ולרע. הרצון שלי לצאת לקצונה לא בא מהמקום של 'אבא שלי תרם לחברה אז אני צריך גם', זה בא נטו ממני, אבל בהסתכלות שלי היום אני רואה הרבה קווי דמיון ביני לבין אבא שלי".
על תפקידו החדש כמפקד מחלקה בגדוד 13, הוא מספר:"אני מגיע למחלקה ותיקה ולא להכשרה, התפקיד כרגע מעניין ומאתגר", הוא מספר על התפקיד החדש. "אני הכי מצפה לתקופת השגרה".סתיו מסיים במסר למתגייסים: "תמיד תזכרו בשביל מה אנחנו פה, תעשו הכל עם חיוך, תבואו עם רצון לעזור בכל דבר".
