ביום ראשון הקרוב יציינו בצפת 46 שנה לאסון מעלות. ישראל חוותה את אחד מפיגועי הטרור המכוננים בתולדותיה, בו נרצחו 26 אזרחים וחייל. בין הנרצחים היו 22 תלמידי בית ספר הדתי בצפת ששהו בבית ספר במעלות במסגרת טיול.
האסון שזעזע את העיר והותיר פצע שלא הגליד בלבן של משפחות רבות עד היום, יצויין בטקס צנוע עקב מגבלות הקורונה. הטקס יועבר בשידור חי ברשתות החברתיות. עצמונה וקסמן שבתאי התייחסה לאסון מעלות בדף הפייסבוק "מורשת צפת – הנגלה והנסתר אותו היא מנהלת. יותר נכון, התייחסה לקצין צה"ל, אוריאל חפץ ז"ל שנפצע בעת חילוץ ילדי מעלות. "כמה מבין הצפתים זוכרים את אוריאל חפץ?", שואלת בפוסט, עצמונה שקוראת לפרנסי העיר ולראשיה להנציח צפת, את אוריאל חפץ על תרומתו לחילוץ הילדים.
"בחרתי לכתוב על האיש המופלא והצנוע , אדם מיוחד במינו, וחבר משפחה שחרף את נפשו והצליח להציל 17 ילדים.אז קבלו סיפור", כותבת עצמונה שמוסיפה קטעים שפורסמו באתר ההנצחה לחללי מלחמות ישראל.
"בליל 15.5.1974, בעת ששהה בירושלים, שמע אוריאל חפץ ברדיו על מחבלים שהסתננו ליישוב מעלות, השתלטו על בית ספר והחזיקו בעשרות ילדים כבני ערובה. אף שלא היה בכל תפקיד צבאי או משטרתי הוא נסע מיד צפונה עם ציוד פריצה, וכשהגיע לחדר הפיקוד הציע תכנית פריצה. משנאמר לו שכבר יש תכנית, נסע לכיוון בית הספר. כשהחלה פעולת החילוץ של כוחות הביטחון ראה ילדים בחלון הקומה השנייה המנסים להימלט מהמחבלים. אוריאל קרא להם לקפוץ אליו, תפס אותם בעת קפיצתם, הבריח אותם למקום מבטחים וכך סייע בהצלת שבעה-עשר מהם. אחד המחבלים הבחין בו וזרק לעברו רימון, ואוריאל נפצע קשה. על מעשיו בפיגוע במעלות הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל רב-אלוף מרדכי גור ונכתב בו כך: "על גילוי רוח התנדבות, אומץ לב ותושייה". במהלך הפעולה במעלות אוריאל נפגע בגבו וירכו הימנית רוסקה. הפציעה בגב גרמה לו לשיתוק מלא בפלג הגוף התחתון. הוא נלחם בפציעה במשך ארבע וחצי שנים, שבסופן קרסו מערכות גופו.
עבור פעולתו בשנת 1972 ברמת הגולן ועל ועל פעולתו במעלות , הוענקו לו עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל. אוריאל חפץ לא התאושש מהפציה הקשה ונפטר ארבע וחצי שנים לאחר אסון מעלות כשהוא בן חמישים ושש היה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אישה, חמישה ילדים ושתי אחיות".
עצמונה, וקסמן שבתאי מציינת כי אוריאל חפץ מונצח בכמה אופנים: מעשי הגבורה שלו במלחמת יום הכיפורים מתוארים בספר "תיאום כוונות" מאת חיים סבתו. סיפור בניית הרַכֶּבל בסוסיתא מונצח באנדרטה בכניסה לקיבוץ עין גב, וסיפור בניית הרכבל בהר ציון מונצח ב"מוזאון הרכבל" שבמלון "הר ציון" בירושלים. כמו כן סמטה במרכז ירושלים הסמוכה לבית הקפה שבו הגה את התוכנית נקראה "נתיב הרכבל", ועל שלט הרחוב נכתב: "יד לאוריאל חפץ, בונה הרכבל החשאי להר ציון במלחמת העצמאות". את הפוסט המרגש מסיימת עצמונה בקריאה נוספת להנציח את שמו: "לאחר שנים רבות מן הראוי ששמו יתווסף לרשימת הנופלים בציון בגן הבנים בצפת, כמי שחירף נפשו והצליח להציל 17 ילדים. צפת אל תשכחי את גיבוריך.
