שער ניצחון – מאת: יורם עומר
לאחר חמישה ימים עם ילדי בתי הספר לכדורגל מכפר הנשיא ומטובא, במסגרת פרויקט "ספורט לחיים", צפה בי מחדש שאלת השאלות- מתי יבוא שלום? חמישה ימים עם ילדים טהורים, נטולי דעות קדומות, משוחררים מכבלי החיים או הפוליטיקה, פשוט ילדים, שכל רצונם הוא לשחק כדורגל, התשובה לשאלה היתה ברורה וזעקה מכל פינה בנוף המדהים המחבר בין הכפרים השכנים. מי שרוצה שלום, שיתחיל לעשותו על מגרש הכדורגל, רק עליו, ורצוי עם ילדים קטנים, בתחילת דרכם. ילדים, שלאחר היכרות קצרה, כל מה שעניין אותם, היה לבעוט, להבקיע, לרוץ להתחבק ולאכול יחד פיצה.
יום ראשון בין ערביים. אימת השרב נמוגה וצל נעים כיסה את פארק קק"ל בקיבוץ כפר הנשיא. גם הטווסים הרגישו טוב עם משב הרוח המרענן ויצאו בקריאות הידד, כמו לקבל את פניהם של ילדי בתי הספר לכדורגל מטובא וכפר הנשיא. 40 ילדים ולצידם הורים, מאמנים ומדריכים, מילאו את פיסת הדשא בפארק. "חבל שלא באתם אלינו גם היום, סינן אליי יונס", ודי בצדק, המתקן שלהם הוא סוג של בונבוניירה שוויצרית לעומת ה'אורווה' בפארק. "לא, לא", תיקנה המדריכה תמרה. "טוב שבאנו לכאן, לא המגרש חשוב עכשיו. הביחד חשוב לנו, הביחד". תמרה וטובי (המדריכים) תפסו פיקוד על חבורת הילדים, שכבר הספיקו להחליף שמות בערבית ועברית: "אנא איסמי ארז", "לי קוראים חמודי". כן, ככה זה ילדים. תנו להם חתיכת דשא, כדור, ויש לנו שלום עולמי.
כמעט שעה של משחקי חברה והיכרות, חלפה ביעף. לאחריה, חולקו הילדים לארבע קבוצות מעורבות ויאללה כדורגל. עוד שעה מרתקת עברה על כולנו. מסירות, גליצ'ים, גולים, חיבוקים, הכל בעברית וערבית, וברקע קול מואזין לעת ערב. "אללה הוא אכבר". ללא ספק.
על פי השעון התקרבה שעת שקיעה ואיתה שריקת הסיום ליום הראשון מבין חמישה. הילדים לא רצו ללכת הביתה ואם לא הלימודים ועם איזה פנס תאורה בודד שיאיר את חשכת הפארק, היינו נשארים למדורת לילה. אבל תמיד טוב לסיים עם טעם של עוד וכך עשינו. בדיוק בזמן הגיע המשלוח מפיצה פרפקטו בחצור ויחד זללנו פיצות לוהטות עם גזוז מתוק.
ברוכים הבאים לטובא: את שאר ימי הפעילות בילינו במגרש המטופח בטובא. קבלת הפנים החמה מכל שפגשנו בדרך למגרש ומחוצה לו, רק חיזקה את הקלישאה: "מה שרואים מכאן לא רואים משם". חידד את זה היטב, ראש מועצת הגליל העליון, גיורא זלץ, שהגיע לבקר: "טוב שהגעתי לראות מקרוב. אנו פוחדים מהחושך כי לא רואים בו כלום. אולם אם נאיר את הדרך, יוסר כל פחד. והנה אנחנו כאן בטובא, כולנו חברים, ללא פחדים, רואים ניצוץ התקווה לחיי שיתוף". גם ראש מועצת טוב-זנגריה, חוסין הייב, הגיע לתמוך ולברך על הפרויקט: "היום אתם משחקים כדורגל ומחר תיפגשו בצבא. הישארו חברים, אנחנו נעזור לכם לשמור על הקשר הזה".
'ספורט לחיים', פרויקט שכל מטרתו לאפשר פעילות חווייתית לבנים ובנות משני המגזרים (יהודים וערבים), תוך שימוש בספורט על מגוון ענפיו. הדגש הוא על הנחלת ערכים של קבלת האחר, דו-קיום, ספורט הוגן, ניטרליות ויצירת אקלים לחיים משותפים. במסגרת הפרויקט, מייצגים את אזור הגליל העליון- בתי הספר לכדורגל מטובא וכפר הנשיא. מצד אחד שכנות פסטורלית, מצד שני מתיחות לאורך שנים, תוך ניסיונות חוזרים לפתח מערכת יחסים של שלום ושיתוף פעולה. כך מתאר, יונס עוקבה, מנהל מחלקת הספורט במועצת טובא ואחראי ישיר על הפרויקט: "אנו מטמיעים בילדים ערכים חינוכיים, כבוד, הגינות, מנהיגות, עבודת צוות והכל דרך המגרש, במגוון רב של פעילויות תרבותיות וחינוכיות כאחד. אנחנו לא באים לשנות אצל הילדים תרבויות ומנהגים , אלה כן רוצים לשנות דעות קדומות ולשבור מחסומים אשר מפריעים להתחבר, להכיר את האחר ולכבד כל אדם באשר הוא". נראה לי כי לא אצליח למצוא משפט טוב יותר לסיום. יונס אמר אותו. "להכיר את האחר ולכבד כל אדם באשר הוא". לו יהי.
"פרוייקט זה אינו עוד חוג כדורגל רגיל"
נציג הורי בית הספר לכדורגל בכפר הנשיא, אלון מזרחי, לו שני ילדים בקבוצה: "פרוייקט זה אינו עוד חוג כדורגל רגיל, המשמש כפיתרון זמין להשגחה על הילדים לאחר הלימודים. מדובר בפעילות תומכת, המגבשת הורים וילדים, מקנה ערכים חינוכיים, חברתיים ותרבותיים. תורמת לחיזוק נורמות התנהגותיות, חיוביות ומשמעת עצמית גבוהה, תוך שאיפה למצוינות בכל תחומי החיים, מתן כבוד ועזרה לזולת, מעורבות חברתית ותרומה לחיי הקהילה. לצד אלה זוכים הילדים גם לתכני אימון מקצועיים, ציוד איכותי, השקעה ורצינות בדרך להתפתחות מקצועית של כל ילד וילד".
גילוי נאות: הכותב הוא מאמן בית הספר לכדורגל בכפר הנשיא.
