נעים להכיר- רשת צעירי הגליל- הרשת!

בשנתיים האחרונות בשקט בשקט קמה לה רשת צעירות וצעירים גלילית, דבר קיום הרשת עובר מפה לאוזן ומיום ליום היא הולכת וגדלה. כיום עומדת קבוצת הווצאפ של הרשת על קרוב ל500- צעירים וצעירות בני 20-40 (+-)
או מה שיותר נכון לומר- חבר'ה שנמצאים בשלב חיים- של אחרי הצבא עד הורות צעירה. מיום ליום מצטרפים אליה עוד ועוד צעירים מכלל אזורי הגליל השונים ויוצרים "באז" ושינוי אזורי מבורך. לרגל חודש שבט- המסמל פריחה וצמיחה באנו לבחון מה עומד מאחורי הרשת, מה הארגון הזה בדיוק ולאן מועדות פניו.

פגשנו את אחד ממייסדי ומובילי הרשת, מאור שלג, לשיחה מעמיקה ב2 חלקים.

מאור בוא נתחיל עם היכרות אישית והאתגר,
ספר קצת על עצמך, על הרשת ומה הרעיון בעצם..

אני דווקא פחות חשוב- הרעיון, השיתופיות והאזוריות העומדים מאחורי סיפור הרשת הם הם החשובים וסוד הצלחתה, אבל בשביל להבין את הקונטקסט אשתף תחילה בסיפור שלי להבנת הדברים והאתגר.

נולדתי והתחנכתי בגליל, אם להיות מדוייקים- במרום הגליל ובצפת, לאחר שנת מכינה קדם צבאית
התגייסתי למסלול צבאי ארוך והשתחררתי לפני כשנתיים מהצבא, אחרי כ15- שנות שירות כקצין בקבע.

מה שנקרא פיתחת קריירה צבאית, אפשר קצת פירוט?
כן, הצטרפתי למסלול העתודה האקדמית בו לומדים לפני הצבא, למדתי באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע הרחוקה, שם נחשפתי לאווירה סטודנטיאלית וחווית חיים מסוג קצת אחר מזו שהייתה לי בילדות.. וויב סטודנטיאלי צעיר ובראש טוב.
לאחר סיום הלימודים, המשכתי לחיי צבא קצת יותר אינטנסיביים, בתחילה 3 שנים של תפקידי שטח- ברמת הגולן, חברון, גבול מצרים וגבול לבנון, תפקידים מאתגרים ומשמעותיים, שבמהלכם הכרתי את הארץ מעוד זוויות שלה.
לאחר שנות הלימודים הרחוקות מהבית ושנות שירות החובה, הרגשתי שאני צריך טיפה "לנשום" וביקשתי לעבור לתפקידי מטה, במסגרתם עברתי להתגורר בת"א ובמהלכם שירתתי בחטיבת המבצעים, בחיל התקשוב וההגנה בסייבר וסיימתי תואר שני במשפטים באונ' בר-אילן, אבל גולת הכותרת מבחינתי הייתה כאשר ביצעתי תפקיד בתוכנית "עתידים" של היחידה הטכנולוגית 81 של חיל המודיעין (אחות של 8200) – מהות התפקיד הייתה לחשוף את תלמידי ישראל מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית למסלולי העתודה האקדמית ומקצועות העילית של צה"ל.
– כמי שהתחיל במסלול העתודה כחלק מתוכנית זו- להיות אחראי על מעל 40 רשויות ברחבי הארץ, היווה מבחינתי סגירת מעגל יפה. התפקיד היה מעניין, מפתח, מאתגר ובא בעיקר עם המון לב ונשמה, כמי שמגיע מהשטח- צרכי ואתגרי המערכת ושליחות התפקיד היו ברורים וקרובים לליבי במיוחד.
במסגרת התפקיד דחפתי לעבודת מטה מעמיקה שבסופה אושרו 20 רשויות נוספות לתוכנית, (אשר לא מעט מהן מהגליל), והייתה לי הזכות ללוות ולסייע לאלפי תלמידים להיכנס לתפקידי מפתח בעולמות האקדמיה והצבא, תפקידים שלעיתים בגלל חוסר ידע, הנגשה וליווי היו סגורים בפניהם.
אחרי כ-15 שנות שירות שכללו את הלימודים בב"ש את תפקידי השטח ותפקידי המטה, הציעו לי להתקדם אך בתנאי שאחזור לעוד תפקיד שטח נוסף- כחלק ממסלול הפיתוח.
אני מאוד אוהב את השטח, אך באותה עת של חיי מבחינתי זה פחות התאים.
הצבא נתן לי המון כלים, חשף אותי להזדמנויות ואתגרים, לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית ולתהליכי עבודה מרתקים, החלטתי לקחת את הניסיון והידע, לפתוח דלת לאזרחות ולהגשים בה חלומות נוספים.

אתה מתאר פה מסלול מדהים- מילדות בגליל לפסגות יפות בקריירה צבאית ויכולות השפעה מערכתיות, אתה מחליט לעזוב הכל, ומה אז?
זה לא בדיוק שעזבתי הכל, אני עוד ממשיך לשרת כמובן במילואים. אבל בהקשרים של חיי האזרחיים אכן, בחרתי בצעד שאולי נראה לא מובן מאילו, למרות, תודה לאל, המון דלתות פתוחות שהיו לי במרכז, הבנתי שהמחשבות והלב נמצאים בבית בגליל..

החלטת לחזור, מהחיים האינטנסיביים בעיר הגדולה לכאן, מאתגר טיפה לא?

כן, ידעתי שיהיה מאתגר בהתחלה..
בסוף במהלך השנים הרבות בת"א פיתחתי שם חיי בילוי וחברה, אחד מהאתגרים והתופעות ששמתי לב אליהם עם חזרתי צפונה היא העובדה שרבים מחברי הילדות כבר אינם בסביבה ורובם "התמגנטו" למרכז.
לא מדובר באחד או שניים- מתוך כ-30 חבריי מהתיכון אפשר לומר שרק 2-3 נשארו באזור.. לצערי התופעה הזו ידועה- מה שנקרא הגירה שלילית מאסיבית של צעירים מהמרחב, גיליתי כי התופעה לא מסתכמת רק בזה, אלא היא מובילה לעיתים לעזיבת משפחות שלמות שעוברות בעקבות ילדיהם.. הסיבות לכך הן רבות, כשמדובר ביחידים אפשר להבין אבל כשזו מגמה זה כבר יותר מורכב..

אז מה עושים עם התובנה הזו?
הבנתי שאם אני בוחר שחיי יהיו כאן וכאן החלטתי להקים את ביתי, אני צריך וחייב להסתכל בראייה קצת אחרת על האזור- בראייה יותר רחבה…- על צפת, חצור, ראש פינה, ק"ש ויישובי הסביבה, בהיבטים מסויימים, כמעין מטרופולין אחד. מה שיאפשר לי כצעיר שחי כאן יותר אפשרויות ויותר הזדמנויות, בסופו של דבר בא לי להכיר עוד צעירים אחרים במרחב הזה ולייצר הזדמנויות למפגש, יצירה משותפת והנמכת חומות.
חשוב לציין שנכון, לכל אזור ורשות יש את הייחודיות, האתגרים וההזדמנויות וקהל היעד שלה, אבל בהיבטים מסויימים אני מאוד מאמין במה שנקרא הגדלת העוגה, כיף לי לדעת שאני מכיר עוד אנשים בסיטואציית חיים דומה ושאנו יוצרים חוויות חיים משותפות, מסתייעים ב"חוכמת ההמונים" וגם מייצרים מענים ועזרה הדדית משותפת.. וביננו- כמה אנו צריכים את זה בעם שלנו בכלל ובאזור שלנו בפרט..

כך נולד רעיון רשת צעירי הגליל…
ארגון המהווה הזדמנות לחיבור ומפגש, קרקע פורייה ומאפשרת חיבורים ושיתופיות הן לגופים והן לצעירים במרחב..

אז איך מתחילים?
צריך את ה"משוגע "הראשון שיקפוץ למים.. ולאחר מכן צריך עוד אנשים שמצטרפים ומבינים את הקונספט, כך תופעה שאולי הייתה נראית משוגעת ויחידנית בתחילה הופכת לנורמה ומשהו שמשפיע על מציאות חיינו במרחב.
הפעילות של הרשת מאז תחילת הרעיון ועד עכשיו מתמקדת ב2 מישורים:
– יציאה לשטח והיכרות בגובה העיניים עם צעירים וצעירות נוספים פה במרחב…
– במישור השני חיבור לגופים נוספים שפועלים כאן במרחב בהקשרי צעירים-
כמו מרכזי צעירים וגופים נוספים שפועלים בהקשרים הללו-שחשוב להדגיש עושים עבודת קודש, פועלים במרחב ומביאים המון ברכה לאזורנו וערכם לא יסולא בפז.. מגיעה להם כמובן הערכה רבה.

הרעיון של הרשת בא דווקא להעצים את האימפקט הבין אזורי וליצור את החיבור בשתי הרמות-
גם צעירים בשטח וגם בין הארגונים.
רעיון הרשת מביאה קרקע פורייה ופלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה, להפריה הדדית, לחיבורים… מתוך השיתוף והשיתופיות נוצרת היכולת להעצים.

כמה מילים לסיום?
מטרת הרשת היא מטרה משותפת לכולנו, לייצר הזדמנויות חווית חיים מעשירה וטובה במרחב הגלילי רבתי, צעירים שעדיין לא נחשפו לרשת וגופים שרואים בפלטפורמה זו הזדמנות ומעוניינים להיות חלק אני מזמין אתכם ליצור קשר להתעניין ולהצטרף..
ממש בקרוב אנו עתידים לקיים סמינר בן שלושה ימים המיועד לצעירות וצעירים מהמרחב בו נתחבר נדייק את הצרכים ונעמיק את ההיכרות

יותר ממוזמנים כבר כעת ליצור איתנו קשר בטלפון 050-5996058 ולהצטרף ל"רשת צעירי הגליל" – תנועה שהולכת וגדלה.