"המדינה חייבת לדבר על שיקום ופיתוח הגליל בנשימה אחת. המציאות היא שצריכה להכתיב את הקריטריונים ובמציאות יש הרבה שוני שצריך להילקח בחשבון. יישובים צמודי גדר ויישובים שלא פונו חייבים לקבל תיעדוף תקציבי מהמדינה"
נפגשנו עם ראש המועצה האזורית עמית סופר שקיבל בשנה החולפת ציוני שבח מהצבא וממשרדי הממשלה המלווים על מנהיגות אחראית, שמירה על רציפות תפקודית ומתן שירותים מוניציפליים לכלל התושבים של המועצה ביצירתיות ובגמישות.ואלו רק חלק מהשבחים שמוענקים לו ולמועצה על תיפקוד ראוי ביותר בזמן המלחמה הממושכת ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל.
אז איך אתה מסכם את המלחמה? ואיך אתה מתייחס להערכה שאתם מקבלים על התיפקוד בה?
קודם כל אני לא מסכם את המלחמה. אני לא בטוח שהיא הסתיימה. אולי במובנים שפגשנו אותה בשנה החולפת הלחימה הסתיימה. אבל עבור התושבים ביישובים צמודי הגדר אני לא בטוח בטח לא כשבהסדרים אין אזור חייץ ומאפשרים לתושבי הכפרים הלבנונים לשוב לביתם. והרי מי אלו התושבים שם? כמובן מחבלי חיזבללה. אז אני לא מסכם אנחנו ממשיכים להיות ערוכים לכל תרחיש ויודעים שהמציאות דינמית ובעיקר בעיקר אנחנו לא ניתן לתרדמה להשתלט שוב על הצבא והמדינה כי בפועל מה שאנחנו מבינים היום שקרה לנו נס לתושבי הצפון ואסור לסמוך על הנס.
לגבי השבחים על התיפקוד שקיבלנו ממשרדי הממשלה והצבא זה כמובן מחמם את הלב וזה מגיע לכל עובדי המועצה ולכל הנהגות היישובים ולכל המתנדבים וצוותי החירום הצח"י כיתות הכוננות ויחידת החילוץ שלנו, לכל האנשים הנפלאים של קהילת מרום הגליל שעמדו איתנים , שפעלו בסולידריות במקצוענות במסירות רבה, יום ולילה שבתות וחגים הכל למען תושבי מרום הגליל. באמת יחד עמדנו איתנים ונתנו שירותים מוניציפליים , תמיכה רגשית וטיפולית, שיפרנו את מערך החירום, המקלטים, ציוד החירום, התמודדות עם שריפות, הכשרות והדרכות לצוותים, תרגילים יחד, באמת מגיע לאנשים במועצה וביישובים כל הכבוד ענקי. אבל אני לכשעצמי תמיד אומר עם הפנים קדימה עכשיו מה אנחנו יכולים לעשות יותר טוב ועוד יותר טוב ואיך נשתפר ובמה צריך לתת דגש. אני תמיד בוחן לא מה הצבא האלופים והשרים עם כל הכבוד שאני רוכש להם חושבים אלא מה התושבים חושבים ומזה אני לומד מבדיקות וסקרים שביצענו שיש שביעות רצון גבוהה בקרב התושבים שלנו מאיך שהמועצה נתנה שירות במלחמה. לא מושלם אבל טוב מאוד. ומגיע לתושבים שלנו הם עדיין מתמודדים עם מציאות כלכלית ובטחונית מורכבת מאוד, המלחמה במובנים רבים לא הסתיימה בוודאי בהיבט הרגשי.
אתה פוגש את האתגרים הרגשיים שאנשים מתמודדים איתם יותר?
ודאי. ואני בטוח שכל אחד ואחת במידות שונות נחשף לקושי ולאתגר הרגשי של העיכול של מה שעברנו. בגלל זה אנחנו שמים הרבה דגש ומשאבים אנושיים ותקציב בדיוק לצרכים האלו : קווי תמיכה ללא עלות שזמינים תמיד עם אנשי מקצוע, טיפולים במרכזי החוסן שלנו, בבתי הספר ומסגרות החינוך תיגבור השירות הפסיכולוגי, הרבה הרצאות והדרכות בנושא.
כהיבט משלים אנחנו עושים הרבה מאוד בתחומי התמיכה החינוך והקהילה, בכל גיל אנחנו נותנים מענים מתוגברים , פתחנו חוגים חדשים, הרבה מאוד אירועי תרבות בכל היישובים וברמה האזורית, תיגברנו כוח אדם רכזי נוער וקהילה, הוספנו יותר מ 2 מיליון שח בשנה החולפת לתקציב המרכז הקהילתי ועם המנהל החדש והצוות המעולה רואים הרבה מאוד פעילות. מרכז הצעירים שלנו פעיל מקדם קבוצת מנהיגות צעירה שיוזמת פרויקטים שמעלה על סדר היום מה שחשוב להם. במחלקת החינוך והמרכז הקהילתי אנחנו פותחים מחדש ומרחיבים את מרכזי הלמידה כ 250 תלמידים נרשמו זה מראה את הצורך. באזרחים הוותיקים אנחנו משקיעים השקעה תוספתית מיוחדת של יותר ממיליון ש"ח תיגבור פעילות במועדונים, הרצאות ומפגשים בקתדרה הגלילית בקהילה המטיילת. הדגש שאנחנו שמים הוא על החוסן של הפרט של המשפחה ושל הקהילה כל אחד לפי תפישות עולמו וצרכיו.
אחרי מלחמה של יותר משנה ומגפת קורונה שנמשכה שנתיים , עברה עליכם קדנציה שמתוכה 3 וחצי שנים היו במשברים לאומיים ובינלאומיים קיצוניים. בכל זאת יש איזה רגע של נחת שאתה יכול לשתף בו?
זה נכון העולם כולו וישראל בפרט עוברים שנים מורכבות ומאתגרות. מי בכלל זוכר את הקורונה והמגבלות שלה, לפני שהספקנו להתאושש פרצה המלחמה ועכשיו אנחנו עסוקים מאוד בשיקום ובפיתוח.
אבל אני תמיד מתמקד במה שיש, בכן, בחצי הכוס המלאה, זה עניין של בחירה, וזה מנוע שדוחף קדימה, ואני בוחן את השנים האלו ורואה שבתוך האתגרים הצלחנו לקדם הרבה מאוד דברים, כשאני רואה את ההרחבות שקידמנו בשנים האלו בלבנים, כלנית, טפחות עלמה עמוקה שבוצעו ושבשלבי ביצוע מתקדמים , שאני רואה את השחבקים שבנינו ושאנחנו בונים את מגרשי ספורט שחידשנו ב 10 יישובים את אולם ספורט שבנינו, את בתי העם ששיפצנו, את הכבישים והתשתיות ששידרגנו אז אני זוכר מה כן ולא מה היו האתגרים.
יש שלושה רגעים של נחת שאני יכול לשתף, האחד קבלת אישור על הקמת תיכון ממלכתי דתי במרום הגליל אחרי שבמשך 6 שנים עבדנו לשכנע את משרד החינוך שלמרות המספרים הלא גדולים של הילדים שלנו מגיע לנו תיכון איכותי ומצויין.
הרגע השני של הנחת דווקא מראה איך מהלימון עושים לימונדה… במלחמה סאסא פונו ולקחו איתם את ביה"ס נוף הרים היסודי למעגן שבכנרת. הילדים שלנו שלומדים שם מהישובים הצפוניים שלא פונו נשארו ללא מענה ואנחנו נלחמנו ופתחנו עבורם את השלוחה הצפונית של נוף הרים. וגייסנו 4.5 מיליון ש"ח ממשרד החינוך לשיפוץ של מבנה עבורם מבנה ג'ינוגלי שהיה סגור עשרות שנים וחידשנו אותו ושדרגנו אותו ועכשיו ישמש כמבנה חינוכי.
והרגע השלישי של הנחת הוא לשמוע מהמשרד שלי את קולות צחוק הילדים המשחקים בפארק האזורי שפתחנו מייד עם כניסת הפסקת האש לתוקף לימי הרצה. פארק אזורי שחלמנו ומימשנו והשקענו בו יותר מ 14 מיליון ש"ח ועכשיו אנחנו מתחילים לבנות את השלבים הנוספים בו : סקייטפארק ושביל צמרות.
העשייה המקצועית שלך עניפה ולא מפסיקה להרשים בהיקפים שלה. ועכשיו עוד חודש בחירות.
נכון בעוד חודש ייערכו בחירות, חגיגה דמוקרטית וזכות לשוב אל התושבים שלי שאני כל כך אוהב ומסור אליהם ולבקש את אישרור האמון שלהם והקרדיט להמשיך בכל המרץ לשרת אותם ולעשות להם טוב. ואני מאמין שכבר טוב ויהיה עוד יותר טוב.
(מחלקת פרסום פוליטי)
