בישראל של 2025, נושא הרשלנות הרפואית נמצא בחזית השיח הציבורי, המשפטי והרפואי. מספר התביעות המוגשות מדי שנה נמצא במגמת עלייה שמעידה על מודעות גוברת של מטופלים לזכויותיהם ולחשיבות קבלת טיפול רפואי איכותי.
יותר אנשים מבינים שיש הבדל בין טעות אנוש בלתי נמנעת לבין מצב שבו נגרם נזק כתוצאה מהתנהלות רשלנית, וכי במקרים מסוימים יש מקום לעמוד על הזכויות. דוד פייל ושות' – משרד עו"ד המתמחה בתחום זה מסבירים כי רשלנות רפואית היא לא רק עניין של רפואה, זה גם עניין של צדק חברתי ואמון במערכת הבריאות.
הנתונים העדכניים בישראל
רשלנות רפואית ממשיכה להיות סוגיה מרכזית במערכת הבריאות, והנתון המדאיג ביותר הוא מספר התביעות הגבוה בתחום הלידה. לפי דוח חברת הביטוח הממשלתית "ענבל", שהתקבל בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע וכתביynetוידיעות אחרונות, כ-32% מהתביעות נגד בתי החולים ומוסדות משרד הבריאות בין השנים 2017-2021 היו בתחום הלידות.
הדוח מספק מידע על מספר התביעות שהוגשו, התחומים בהם הן התרכזו והיקפי הפיצויים, אך יש לציין שמדובר בנתונים חלקיים המתקבלים ממוסדות ציבוריים בלבד, שכן משרד הבריאות לא פרסם אותם רשמית.
מהנתונים עולה כי מחלקות היולדות הן המובילות בכמות התביעות וגם בגובה הפיצויים, בשל נזקי נכות משמעותיים לילדים שנולדו עם מומים שלא אובחנו בזמן, סיבוכים לאחר לידה או כשלי אבחון טרום לידה. תחומים נוספים כוללים רפואה דחופה (11%), כירורגיה כללית (7%), פנימיות (5%) ואורתופדיה (5%). סך הפיצויים שהועברו לתובעים הגיע בשנת 2021 לשיא של 282 מיליון שקלים, לעומת 228 מיליון שקלים בשנת 2017.
הזכויות המשפטיות של מטופלים והדרך להגשת תביעה
מטופלים שנפגעו כתוצאה ממצב של רשלנות רפואית בישראל זכאים לפנות לערכאות משפטיות, אך לא פחות חשוב, להבין את זכויותיהם. החוק קובע שניתן לתבוע על נזקי גוף שנגרמו עקב טיפול רפואי רשלני, ולקבל פיצויים בגין הפסדי שכר, הוצאות רפואיות עתידיות ונזק לא ממוני כמו כאב וסבל.
כדי להגיש תביעה מוצלחת, מומלץ לאסוף את כל התיעוד הרפואי, לקבל חוות דעת ממומחים בתחום ולהיעזר בעורך דין מנוסה. דוד פייל ושות' – משרד עו"ד מציינים כי הצלחת ההליך תלויה בשילוב של הכנה מוקפדת, מומחיות רפואית משפטית ונכונות של המטופל להתמיד בתהליך שבמקרים רבים יכול להימשך שנים.
האם בינה מלאכותית יכולה לשנות גם כאן את חוקי המשחק?
בשנים האחרונות נכנסו אל עולם הרפואה כלים חדשניים של בינה מלאכותית. מערכות מתקדמות מנתחות צילומי הדמיה, מזהות דפוסים ומסייעות לרופאים באבחון מדויק ומהיר. מצד אחד, הטכנולוגיה מבטיחה לצמצם טעויות ולשפר את הטיפול, מצד שני, היא מעלה שאלות משפטיות ואתיות מורכבות.
אם מערכת בינה מלאכותית טועה באבחון, מי נושא באחריות? הרופא שהסתמך עליה או החברה שפיתחה את התוכנה? כאן עולה הצורך בהסדרה רגולטורית ברורה שתגדיר אחריות משפטית במקרים של כשלים טכנולוגיים. התחום נמצא עדיין בחיתוליו, אך אין ספק שבעשור הקרוב הוא יעמוד במוקד מחלוקות משפטיות רבות.
מה צופן לנו העתיד?
רשלנות רפואית היא תופעה שממשיכה לאתגר את מערכת הבריאות ואת עולם המשפט. מצד אחד, היא משקפת את המורכבות והלחץ שבו פועלים הרופאים וצוותי הרפואה, מצד שני, היא מחייבת אחריות, שקיפות והגנה על זכויות המטופלים.
המודעות הציבורית הולכת וגדלה, הטכנולוגיות מתקדמות במהירות, והמערכת המשפטית מנסה להדביק את הקצב. בדוד פייל ושות' – משרד עו"ד מאמינים שהדרך קדימה טמונה גם בחינוך רפואי, גם בפיקוח רגולטורי וגם במאבק נחוש למען הצדק של מי שנפגע.
השאלה שנותרת פתוחה היא האם בעתיד הקרוב נראה ירידה במספר המקרים בזכות טכנולוגיות מתקדמות, או שמא דווקא ריבוי הגורמים המעורבים בטיפול יוביל למורכבויות משפטיות חדשות.
שאלות תשובות
מה ההבדל בין טעות רפואית לבין רשלנות רפואית?
טעות רפואית יכולה להיות תוצאה של נסיבות שלא בשליטת הרופא, בעוד שרשלנות היא מצב שבו הצוות הרפואי לא פעל לפי הסטנדרט המקובל וגרם לנזק שניתן היה למנוע.
כמה זמן לוקח תהליך של תביעת רשלנות רפואית?
בממוצע, תביעה כזו יכולה להימשך בין שנתיים לארבע שנים, תלוי במורכבות המקרה ובכמות חוות הדעת הרפואיות הנדרשות.
מה גובה הפיצוי שניתן לקבל?
הפיצוי משתנה בהתאם לנזק שנגרם. הוא יכול לנוע מעשרות אלפי שקלים במקרים קלים ועד מיליוני שקלים במקרים חמורים של נכות או אובדן כושר עבודה.
האם כדאי להיעזר בעורך דין כבר מהשלב הראשון?
בהחלט כן. ליווי משפטי מקצועי מהשלב ההתחלתי יכול לקבוע את הצלחת התביעה, שכן הוא מאפשר איסוף ראיות מסודר, קבלת חוות דעת רפואית נכונה והגשת כתב תביעה מבוסס היטב.
