בימים שבהם משפחת דהן מציינת את יום האזכרה ה-21 לבנם, ליאור ז"ל, בחרו תלמידי ישיבת אמית צפת להנציח את זכרו בדרך המרגשת והערכית ביותר – באמצעות עשייה, נתינה וחיבור לסיפור חייו.
במסגרת תוכנית המעורבות החברתית וההתנדבות בקהילה, יצאו השבוע תלמידי כיתתו של הרב אשר אמסלם למבצע ניקיון וטיפוח מיוחד ב"עין ליאור" – מעיין קסום השוכן למרגלות היישוב ביריה, סמוך לצפת, והפך עם השנים לאתר זיכרון חי ופועם. לפעילות הייתה משמעות מיוחדת עבור התלמידים, שכן אמו של ליאור, תמר דהן, היא מורה אהובה ומוערכת בבית הספר. כשהם מצוידים בכלי עבודה, כפפות והרבה רצון טוב, הגיעו התלמידים למעיין ופגשו במקום את אביו של ליאור, חיים דהן. יחד הם ניקו, סידרו, הבריקו וטיפחו את המתחם לקראת יום האזכרה, כדי שמאות המטיילים הפוקדים את המקום יוכלו ליהנות ממנו.
במהלך היום שיתף חיים את התלמידים בסיפור חייו של בנו ובסיפורו של המעיין. לפני 21 שנים, כשהיה תלמיד כיתה י' ופעיל בתנועת בני עקיבא, גילה ליאור את נביעת המים הנסתרת באזור. זמן קצר לאחר מכן פקדה את המשפחה טרגדיה קשה, כאשר ליאור טבע בים סמוך לתחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה ונפטר בגיל 17 בלבד. מתוך הכאב העצום בחרה המשפחה להנציח את זכרו דווקא במקום שאהב וגילה במו ידיו – ולהפוך אותו לפינת טבע שוקקת חיים, תקווה וזיכרון. המחווה המרגשת לא נעלמה מעיניה של האם תמר, שהתרגשה לשמוע על פעילות תלמידיה. במהלך היום התקשרה אליהם מהקמפוס כדי להודות באופן אישי על היוזמה והעשייה, ואף דאגה לפנק את המתנדבים במגשי פיצה חמים שהגיעו היישר למעיין.
רון היזמי, מתלמידי הכיתה, סיפר: "אחרי העבודה הקשה והמפגש המרגש עם חיים, יצאתי עם תחושת סיפוק גדולה. זו זכות לקחת חלק בהכנת המקום לקראת האזכרה ולדעת שעשינו משהו משמעותי באמת". חברו לכיתה, נועם אבייאב, הוסיף: "כששמענו את הסיפור והבנו שהמקום המדהים הזה קם בזכות אנשים שהתנדבו להנציח נער בגילנו, זה נתן לנו המון כוח ורצון לתת מעצמנו. שמחנו להיות חלק מהעשייה הזאת ולהמשיך את שרשרת הנתינה".
מחנך הכיתה, הרב אשר אמסלם, סיכם: "אין מרגש יותר מלראות תלמידים שבוחרים לתרום מכל הלב. במהלך העבודה זכינו לשמוע מילים חמות ממטיילים שהגיעו למקום והתרשמו מהעשייה. תודה גדולה למרדכי אברהם שיזם את הפעילות המבורכת, ולתלמידים היקרים שהפכו את המעיין לנקי, נעים ומזמין יותר עבור הציבור". עבור תלמידי אמית צפת זו הייתה עוד פעילות התנדבותית בקהילה, אך עבור משפחת דהן – ובעיקר עבור זכרו של ליאור – היה זה יום שבו הזיכרון הפך למעשה, וההנצחה קיבלה חיים חדשים בלב הטבע שאהב כל כך.
