מאת: זוהר שטיינברג- כתב רכב חדש בגליל
תארו לעצמכם אתם מוכנים לצאת, הקסדה סגורה, הכפפות במקום, החברים מחכים, נשאר רק להניע ,היום האגודל בעניין, על דו שימושי גדול משנות השמונים לפעמים דווקא יד ימין קובעת מתי הטיול יתחיל. הונדה XL600R וסוזוקי DR600S השתייכו לתקופה שבה הקשר עם האופנוע התחיל עוד לפני שהגלגל הסתובב היו להם מנועים גדולים, מראה קרבי והבטחה מפתה להגיע בכביש, להמשיך לשביל ולחזור הביתה על הגלגלים.
שני הדגמים שבמרכז ההשוואה הם XL600R משנת 1987 ו־DR600S משנת 1988. ההונדה הופיעה ב־1983 וסדרת DR600 הגיעה ב־1985 והמשיכה עד סוף שנות השמונים, אלה היו מתחרים טבעיים אופנועים גבוהים, עם גלגל קדמי גדול, מושב ארוך ומנוע חד צילינדרי ארבע פעימות, הם לא נזקקו לארגזי אלומיניום ולמסך ניווט כדי להיראות מוכנים להרפתקה היה מספיק לראות הכנף הקדמית הגבוהה.
מתחת לפלסטיקה נמצא פרט שמפתיע גם היום: לשניהם נפח של 589 סמ״ק אבל הנפח הזה מסתיר הבדלים, בהונדה פעל ראש מנוע בעל ארבעה שסתומים בסידור רדיאלי, שנשא את הכינוי RFVC, ושני קרבורטורים בקוטר 28 מ״מ, בארכיון הונדה האיטלקי מצוינים לגרסת 1987 כ־45 כ״ס, תיבה בת חמישה הילוכים והתנעה ברגלית. חשוב גם להבדיל בינה XL600LM, גרסה אחרת קיבלה גם התנעה חשמלית. האותיות הקטנות בשם שינו כאן את החיים.
בסוזוקי פעל מנוע בעל ארבעה שסתומים עם קרבורטור מיקוני יחיד ההספק המקובל במפרטי הדגם הלא מוגבל הוא כ־44 כ״ס וגם כאן חמישה הילוכים והתנעה ברגלית, הקרבורטור היחיד הפך את מערכת הזנת הדלק לפשוטה יותר מבחינת מספר הרכיבים אבל לא ביטל את הצורך בכיוון ובתחזוקה. מערכת נקייה ומכוונת הייתה חשובה בשניהם קרבורטור מוזנח אינו עושה טוב לנוסטלגי רק מפני שעברו ארבעים שנה.והניקיון ,השימון, ניקוי הדיזות פעם בתקופה או לאחר טיול שטח ארוך היה לחובה!
שניהם השתייכו לעולם של קירור אוויר כשגם לשמן תפקיד בפינוי חום, בסוזוקי מקובל התיאור קירור אוויר ושמן בהונדה המפרט מגדיר קירור אוויר, לא היו כאן רדיאטור מים ומאוורר כמו בדו שימושיים רבים כיום, המבנה הפשוט יחסית חסך רכיבים אך דרש תשומת לב לגובה השמן, מצב המנוע ותחזוקה, פחות חלקים אפשריים הבטחה לפחות תקלות בכל מצב.
ומה לגבי המשקל? כאן כדאי להיזהר מטבלאות שמסתובבות ברשת יש הבדלים בין שווקים, גרסאות ושיטות מדידה ואפילו המקורות ההיסטוריים אינם מסכימים תמיד לכן אי אפשר להכריז באחריות שהונדה שבתמונה קלה בשמונה קילוגרמים מהסוזוקי, אני בטוח שלא משווים משקל יבש של אחד למשקל מוכן לרכיבה של האחר, המספר חשוב, אבל אופנוע גבוה עם מכל מלא עשוי להרגיש כבד ובמשקל הלא נכון גם בלי כוח על קילוגרם.
על הכביש, אפשר היה לקבל שימושיות יומיומית לצד אפשרות לרדת לשטח, המנוע החד צילינדרי הגדול נתן פעימות מורגשות ואופי מכאני ברור מנגד, המבנה הגבוה, המושב הצר יחסית והיעדר מיגון רוח חשיבות חייבו פשרות בנסיעות ארוכות אלה לא היו אופנועי תיור מחופשים, מי שמדמיין יום שלם על הכביש מהיר צריך לזכור שהרוח פוגשת את הרוכב וגם את תצרוכת הדלק כך שתמיד צריך לתכנן נכון את הנסיעה והמהירות בהתאם לאזור ולתחנות דלק קיימות. ( לא נעים להתקע בלי דלק באמצע שום מקום).
מבנה האופנוע התקופה היה בשילוב בין מנוע שימושי, מבנה צר ומתלים בעלי מהלך ארוך החיסרון היה אותו מנוע גדול כשנדרשו תמרונים איטיים, תיקון טעות או הרמה מהקרקע, שני הכלים היו דיסק קדמי ותוף אחורי, ללא ABS ובקרת אחיזה האחריות למינון הבלימה והמצערת נשארה אצל הרוכב. זו רכיבה מעורבת ותובענית, לא גורם לחלקה אובדן שליטה כיתרון. גם בשביל בגליל, הקסדה והצמיגים חשובים יותר מהפוזה התקופתית.
היום, השאלה המעניינת בקנייה אינה מי ניצח בוויכוח בשנת 1988, אלא מה עבר על הכלי מאז, צריך לבדוק את התנעה כשהמנוע קר וחם, רעשים חריגים, עשן, נזילות, מצב השלדה, החישוקים והמתלים,חשוב לבדוק גם חייט, תיקונים מאולתרים ומקוריות של חלקים לפני הקנייה כדאי לברר זמינות ועלות של חלקים לדגם ולגרסה המדויקים חלק טיפול בסיסי ופאנל פלסטיק מקורי הם שתי בעיות שונות לגמרי.
אין בסיס להכתיר אחד מהם כאמין או סחיר יותר בישראל בלי נתונים מתאימים המסקנה המעשית שלי לבחור היא לפי מצב מכאני, תיעוד וזמינות חלקים ורק אחר כך לפי הסמל. להונדה יש עניין הנדסי מערכת שני הקרבורטורים ובראש RFVC לסוזוקי מערכת הזנת דלק פשוטה יותר. העזרה הזו מחליפים בדיקה, כלי מטופל הוא פתיחה בדרך כלל ונקודת טובה יותר מכלי מוזנח קיבל מדבקות יפות.
לשם השוואה, הונדה CRF300L מודרני מציע מנוע קטן יותר, 286 סמ״ק, עם קירור נוזל, הזרקת דלק ומתנעה חשמלית בגרסה האירופית יש ABS בשני ערוצים, וההספק הוא כ־27 כ״ס הוא אינו מקבילה בנפח או יורש ישיר לשניים, אלא דוגמה לאופן שבו השתנתה אותה משימה, פחות כוח מוצהר, יותר נוחות בתפעול ומערכות בטיחות שלא יעמדו לרשות הרוכבים אז.
הXL600R והDR600S מזכירים תקופה שבה אופנוע אחד ניסה הרבה לעשות והרוכב להשלים את החסר. אפשר להתגעגע לצליל, לריח הדלק, לצורה ולפשטות ועדיין להעריך כפתור התנעה שעובד בבוקר בסוף, מי שלא חווה את הנסיעה על הקלים האלו לא יבין זאת במיוחד עם שדרוגים ומדבקות של Dakar , ההרפתקה הטובה היא זו שמתחילה מרצון לצאת לדרך, לא מהצורך להוכיח משהו לרגלית , הצליל הייחודי והנסיעה בקבוצות בשבילי הארץ הם הזיכרון שיישאר לנו מהדגמים האלו.
לגלות עוד מהאתר חדש בגליל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
