הלנצח נחייה על רכבנו?
כשלהחזיק רכב עולה יותר מלגדל ילד, האם קיים פתרון אחר ללא רכב פרטי גם לתושבי הגליל?
תמונה- shutterstock
בערים הגדולות יש לא מעט אנשים אשר בחרו לוותר על רכב פרטי: שילוב של מרחקים קצרים ממקום העבודה, תחבורה ציבורית זמינה וחלופה סבירה דוגמת car2go מהווים פתרון חלקי. בגליל המציאות לא מאפשרת זאת. רבים מגיעים לגליל מתוך תחושת שליחות או במסגרת חיפוש אחר חיים שלווים יותר. רבות מהרחבות הקיבוצים לא מצליחות לענות על הביקוש למגורים באזור, דבר המעיד על רצון רבים לעבור ולהשתלב באזור. אל מול היתרונות הכלכליים של בנייה זולה יותר והטבות מס, קיים הצורך בשמירה על יכולת התניידות אשר אין לו מענה ונדרשת על פי רוב החזקת רכב ואפילו שניים לכל משפחה.
רכב – בעד או נגד?
להסתדר בלי רכב זה אפשרי, כשליש מהמשפחות בישראל חיות ללא רכב פרטי (בין אם מבחירה או בלית ברירה). המוטיבציה לוותר על הרכב ברורה – חסכון משמעותי בהוצאות. עלויות תחזוקת רכב אינן מסתכמות בהוצאה על דלק אלא נמשכות גם לרכישת ביטוח חובה ומקיף, תשלום על אגרת רישיון רכב, העברת טסט וטיפולים שוטפים ברכב. נקודה כואבת נוספת היא ירידת ערך הרכב. אמנם אין מדובר בהוצאה שמרגישים בשוטף, אבל בסופו של דבר בהחלט מדובר באובדן כספים לאורך הזמן.
למרות ההוצאות, מרבית האנשים בוחרים שלא לוותר על הרכב המשפחתי. גם כאן הסיבה ברורה: נוחות. כשיש רכב פרטי, חוסכים בזמני נסיעה, אפשר להתגמש ולצאת חמש דקות מאוחר יותר מבלי לפספס אף אוטובוס, לרכב קל לשאת משאות כקניות, עגלת ילדים, או ציוד לטיול ולא חיים עם מבט תמידי על השעון.
ומיותר לציין שלא ניתן לוותר על הרכב כאשר פשוט אין תחבורה ציבורית מספקת.
מה נעשה בתחום התחבורה הציבורית בגליל?
כדי לקדם את האזור יש לשפר את מצב התחבורה הציבורית. כיום יש מחסור בתכיפות האוטובוסים, ולעתים קרובות מדובר גם בצפיפות יתר. גם מסלולי הנסיעה אינם אידיאלים. נסיעה לחיפה יכולה להתארך לנסיעה בת שעה וחצי כאשר מסלול הנסיעה עובר דרך כל היישובים הקטנים באזור.
לאחרונה החל השלב השלישי בתהליך שיפור התחבורה הציבורית בגליל על ידי העברת סקר מקיף שהופץ בין התושבים באמצעות האינטרנט. המטרה: זיהוי בעיות וצרכים ושיפור השירות בהתאם.
מי שעומד מאחורי היוזמה הם ארבעה גופים: אשכול גליל מזרחי, משרד התחבורה חברת תסקיר וחברת יפה נוף.
לשלב זה קדמו מיפוי המצב הקיים וראיונות עומק עם מובילי דעה באזור. לאחר ניתוח הממצאים, הובן כי יש לתכנן מחדש את התחבורה הציבורית בגליל המזרחי ממטולה ועד עמק הירדן באופן המותאם לצרכי תושבי האזור.
תמונה pixabay
לגדל ילדים
ילדים זה שמחה אבל גם המון נסיעות: ביקורים אצל חברים, טיולים בחופשים, נסיעות דחופות לרופא, חוגים וכדומה. גם בערים התנהלות עם ילדים בתחבורה הציבורית אינה משימה קלה. לעלות עם ילד צורח, עגלה ותינוק לאוטובוס זה לא פשוט, במיוחד כאשר מחמת הצפיפות אין אפילו מקום ישיבה. אם מוסיפים לכל העניין גם שקית קניות העניין הופך לכמעט בלתי אפשרי.
כאשר מוסיפים לכך את המרחקים שיש לעבור בגליל בין יישובים, ואת התחבורה הציבורית הלקויה באזור – המשמעות של ויתור על רכב פרטי היא לא רק ויתור על נוחות אלא גם על פעילות. פחות חוגים, פחות מפגש עם חברים מרוחקים ויתור על טיולים בחופשות החגים כאשר ברוב החגים אין תחבורה ציבורית פעילה כלל. אפילו ביקור אצל רופא הופך להיות מבצע צבאי הדורש תכנון לוגיסטי מורכב.
לנסוע לעבודה
גם כשאין ילדים, חיים ללא רכב פרטי אינם תמיד נוחים. כאשר מרבית האנשים עדיין נוסעים כל יום לעבודה וחזרה ממנה, תחבורה ציבורית נגישה ונוחה היא הכרחית אם לא רוצים לבלות כל נסיעה במשך שעה וחצי או יותר. אמנם קיימים מקומות עבודה המארגנים הסעות, אך במקומות רבים הגישה היא באמצעות תחבורה ציבורית שעוברת בתדירות נמוכה, ולא תמיד בשעות נוחות או מתאימות.
בגלל מיעוט מקומות העבודה בגליל, רבים עובדים במקומות מרוחקים הקרובים יותר לערים. ויתור על רכב פרטי משמעו ויתור על היכולת לעבוד שעות נוספות על פי הצורך, נוקשות בזמני ההגעה והחזרה וכמובן הארכת משך הזמן אותו מבלים על הכביש במידה ניכרת. מסלולי אוטובוסים רבים עוברים דרך יישובים קטנים רבים ובכך גורמים להארכה משמעותית במשך הנסיעה.
צעירים וטיולים
גם הצעירים והמטיילים נתקלים בבעיה. בגלל מיעוט התחבורה בערבים ובחגים, רבים פונים לפתרון לא בטוח של נסיעה בטרמפים. נסיעה בטרמפים היא מסוכנת, במיוחד בערבים, לנשים ויחידים. על מנת לפתור את בעיית הטרמפים יש צורך לקדם את מצב התחבורה הציבורית.
רכב אחד או שניים?
לפעמים נדמה כי רכב אחד מספיק, אך כאשר אחד מבני הזוג עובד ונוסע עם רכבו לעבודה, השני נשאר למעשה ללא רכב ונאלץ להתמודד עם כל הבעיות הכרוכות בכך לבד. בגליל, כאשר המרחקים בין מרכזי הקניות, הבילויים, החברים והעבודה עלולים להיות גדולים, הסתפקות ברכב יחיד עשויה להתגלות כמאתגרת ביותר, ולרוב למשפחות יש שני רכבים.
אז איך מסתדרים עם העלויות?
מאחר ונראה כי הפתרון לתחבורה הציבורית בגליל עוד רחוק, צריך להתמודד עם המציאות העכשווית, ולמצוא את הפתרון המועיל ביותר להתניידות. היום קיימות דרכים רבות להתמודד עם העלויות הגבוהות של החזקת רכב לשימוש פרטי. ישנם לא מעט מקומות עבודה המספקים רכב בליסינג תפעולי. בליסינג מסוג כזה, כל עלויות החזקת הרכב הן על מקום העבודה, אך בחלק ממקומות העבודה העלות מתגלגלת לעובד.
כל חברות הליסינג מחדשות את ציי הרכב שלהן אחר לכמה שנים. במסגרת החידוש, רבות מוכרות את הרכבים במסגרת עסקאות ליסינג פרטי של רכב משומש. למרות השם הרע שיש לרכב מליסינג, רבים מהרכבים היו בשימוש נהג יחיד טרם יצאו אל שוק הרכבים המשומשים, והיו ברשות הנהג עד שחזרו לשוק רכבי היד השנייה למכירה.
כמו בכל רכישת רכב, רצוי לבצע תהליך בדיקת הרכב הרגיל במלואו, לקחת אותו לבדיקה מקצועית במכון בדיקה (רצוי שונה ממכון הבדיקה של חברת הליסינג) ולקחת את הרכב לנסיעת מבחן. היתרונות ברכישה כזו הם משמעותיים: אפשרויות מימון נוחות באמצעות תשלומים או עסקת ליסינג פרטי, והנחה על מחיר הרכב.
בליסינג פרטי, בשונה מליסינג תפעולי, עלויות החזקת הרכב הן על הרוכשים – ביטוח, טסט, מוסכים, דלק וכדומה. היתרון הוא כי לאחר כשלוש שנים, ניתן לשדרג את הרכב לרכב חדש יותר מבלי להיכנס לטרדות מכירת רכב ואף ניתן להשתמש בתשלום המתקבל מחברת הליסינג כהון הראשוני שישמש לעסקת הליסינג הפרטי הבאה.
בגליל ניתן להסתדר ללא רכב, אך כמו שראינו מדובר במשימה לא פשוטה ולרוב גם לא נוחה. בעתיד ייתכן שיפור בתחבורה הציבורית שיאפשר פתרון טוב יותר אף עד אז מרבית המשפחות יאלצו להמשיך ולנסוע ברכב פרטי.
