fbpx

אורי אילן:"הקמת מסילת רכבת בין כרמיאל לחצור וק"ש – התוכנית הגדולה והמורכבת ביותר שטופלה אי פעם בוועדה"

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון, בראשות אוֹרי אילן, אישרה ביום שני האחרון להפקדה את התוכנית להקמת מסילת הרכבת בין כרמיאל לקריית שמונה. מטרת העל של הפרויקט היא חיבור יישובי הצפון באמצעות רכבת מהירה למטרופולינים הארציים, מקריית שמונה שבצפון, דרך כרמיאל, מטרופולין חיפה ודרכו חיבור ישיר והמשכי על בסיס רשת המסילות הקיימת והמתוכננת למטרופולין תל אביב, על בסיס תוואי מסילות החוף, ומשם לדרום הארץ ובחזרה צפונה.

אורי אילן עם חתני השמחה, רה"ע אביחי שטרן מקרית שמונה ושמעון סויסה ראש מועצת חצור.

בתוכנית מסילה כפולה באורך של כ-54 ק״מ, המחברת את תחנת כרמיאל עם תחנת קריית שמונה, מתוכם יותר מ-20 ק"מ במנהרות. היא מתוכננת לרכבת מונעת בחשמל במהירות של כ 160 קמ"ש, ועלותה נאמדת בכ-12 מיליארד ₪. התוכנית מקודמת בידי חברת נתיבי ישראל, כחלק מהחלטת הממשלה מס׳ 1421 מיום 24.2.2010 שעניינה הוא: ״נתיבי ישראל, תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, התש"ע – 2010". תוכנית המסילה מעוגנת בפרק התחבורה בתוכנית המתאר הארצית – תמ"א 1 וכן בתוכנית המתאר הארצית המשולבת לתשתיות תחבורה יבשתית (תמ"א 42). לא פחות חשוב מכך, הוא החיבור שהמסילה מאפשרת לרשת תחבורה ציבורית עתידית בתוך מחוז הצפון, אשר תחבר עפ"י התוכנית האסטרטגית של מחוז צפון, את כל מרכזי החיים בו. הפרויקט יאפשר את פיתוח האזור וחיזוקו לצד פיתוח ומינוף אזורי תעסוקה ותעשייה, אשר חיבורם לרשת מסילות הברזל תהווה עבורם קרש קפיצה להתרחבות ולצמיחה כלכלית. הפרויקט מורכב וייחודי, יש בו מערכות הנדסיות מאתגרות, מנהרות ארוכות מאוד, גישור מסובך, ומרכיבים הנדסיים נוספים – כמו הסטת כביש 85, והפרדה מפלסית והנמכת כביש 90 מדרום לשדה אליעזר ולאגמון החולה ועוד. כל אלה מהווים אתגר תכנוני וביצועי, שיאפשר בסופו של דבר את התשתית התחבורתית החשובה הזו בגליל המזרחי. לצד הפיתוח ההנדסי המשמעותי הזה, נעשים מאמצים לשימור הצביון של חבלי ארץ אלה, ובהם – עמק החולה – שאותו הגדירה הוועדה המחוזית בעבר בהחלטותיה כ"תבנית נוף ייחודית", בהיבטי הנוף, הסביבה, האקולוגיה והמרקם הכפרי המאפיין אותו. התוכנית קובעת שדרוג של תחנת הרכבת כרמיאל מערב, ואפשרות להקמת עוד חמש תחנות נוסעים בין התחנה הקיימת בכרמיאל מערב, לבין קריית שמונה: – תחנת קריית שמונה, מיועדת להיות תחנת קצה לקו (עד בוא השלום עם שכנותינו).

בתוכנית מסילה כפולה באורך של כ-54 ק״מ, המחברת את תחנת כרמיאל עם תחנת קריית שמונה. צילום: חדש בגליל.

התחנה עתידה לשרת את תושבי קריית שמונה והישובים הסמוכים באצבע הגליל, כמו גם תושבים מצפון רמת הגולן, ואת אזורי התעשייה / התעסוקה באזור, מוסדות ההשכלה הגבוהה, מכוני המחקר והפיתוח וכן את אתרי התיירות בחרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל. – אפשרות לתחנה עתידית – תחנת אגמון החולה/צומת כ"ח, מסומנת בתכנית כסימבול (אזור חיפוש ולא תכנון מפורט), שיאפשר בעתיד ולאחר הקמת התחנות המאושרות בתכנית, להקים תחנת נוסעים בעיקר למטרות תיירות ונופש וחיבור ליישובי ההר הגבוה. – תחנת חצור הגלילית (צח"ר), מיועדת להיות תחנת נוסעים מרכזית, בצמוד למרכז תחבורה אזורי, בקרבת הפתח הצפוני של המנהרה, והיא תשרת את תושבי צפת, חצור הגלילית, ראש פינה, תושבי מרכז רמת הגולן וקצרין, דרום אצבע הגליל וצפון הכינרת, את אזורי התעשייה, מוסדות הממשל והמרכז הרפואי בצפת, וכן את אתרי התיירות במרחב. בנוסף, התוכנית מאפשרת בעתיד הקמת תחנת מוצא לרכבל לצפת. – אפשרות לתחנה עתידית – תחנת מרום הגליל, מסומנת בתכנית כסימבול (אזור חיפוש ולא תכנון מפורט), לשירות הנוסעים לקבר הרשב"י במועדים רבים לאורך השנה ולעת ההילולה השנתית, וכן תושבי היישובים במרחב סביבה. הוחלט בשלב זה לשריין לתחנה מקום, עד לבדיקה מעמיקה יותר של מערך התחבורה הציבורית במחוז שמוביל משרד התחבורה. – תחנת כרמיאל – נחף מזרח (אזור התעשייה המרחבי כרמיאל), שתשרת את מזרח בית הכרם, את יישובי ההר הגבוה מצפון, את תושבי בקעת סח'נין (שישתמשו בשלוש התחנות בבקעת בית הכרם), וכמובן תתמוך בפעילות העסקית והכלכלית של אזור התעשייה והמסחר המרכזיים של הבקעה. נוסף לתחנות הנוסעים, יאפשר תכנון המסילה פיתוח עתידי של מסופי מטענים, אשר יקודמו במסגרת תוכניות משלימות, כך שניתן יהיה לנצל את הרשת המסילתית לשינוע מטענים מאזור קריית שמונה, אזור התעשייה צח"ר, דלתון, רמת הגולן, בקעת סח'נין ובקעת בית הכרם, לנמלי הים והאוויר.

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון, אוֹרי אילן: "מדובר בתוכנית הגדולה והמורכבת ביותר שטופלה אי פעם בוועדה המחוזית הן מבחינת המורכבות התכנונית, הן מההיבטים ההנדסיים ביצועיים והן בהיקפו הכספי. הרכבת נועדה לחזק את חבל הארץ היפה הזה ואת האנשים הגרים בו. היא נועדה להוות מרכיב בהתחזקות כלכלית וחברתית של הערים והיישובים לאורכה ואנחנו כאן בוועדה נרצה לראות את תרומתה לחיזוק המרקמים העירוניים, במיוחד של בקעת בית הכרם, צפת-חצור הגלילית וראש פינה, קצרין ויישובי רמת הגולן וכמובן של קריית שמונה".

מתכננת מחוז צפון במינהל התכנון, דקלה עדי-פרץ: "זוהי תכנית חשובה ומורכבת מאד שעל מנת לקדמה נאלצנו בוועדה המחוזית לבחון היבטים רבים ולאזן בין שיקולים שונים וביניהם ההיבטים ההנדסיים, הפיסיים, האורבניים, הסביבתיים, הנופיים, וכן שמירה על זכות הקניין מחד אל מול צרכי כלל הציבור. לצד הפיתוח ההנדסי המשמעותי, הוועדה ראתה חשיבות רבה בשמירת הצביון הקיים של חבלי ארץ אלה וביניהם עמק החולה ולשילוב המסילה ותחנות הרכבת בפיתוח האורבני הקיים והמתוכנן. התכנית קודמה בשיתוף פעולה הדוק ואינטנסיבי של חברת נתיבי ישראל, משרד התחבורה וצוות לשכת התכנון המחוזית".

אחת התחנות החשובות בתוואי הרכבת המזרחי תוקם בכניסה לחצור הגלילית. הקומפלקס יהיה בנוי כמסוף תחבורה אזורי שמאפשר את סנכרון לוחות הזמנים של אמצעי החבורה השונים. מי שיעשה שימוש בקווי האוטובוס האזוריים יוכל לרדת בתחנת חצור, לעלות על הרכבת ולהגיע באמצעותה אל מרכז הארץ. בקרב כלל ראשי הרשויות שנכחו בדיון בשבוע שעבר ישנה תמימות דעים כי מדובר בתוכנית טובה וחשובה לאזור כולו. עם זאת, חלקם ביקשו מן הוועדה לגלות גמישות תכנונית שתאפשר בעתיד למנוע או למזער נזקים אפשריים לאוכלוסייה ו/או לסביבה. ראש המועצה שמעון סויסה הגיב בסיפוק רב ובירך על ההחלטה לאשר את התוכנית להפקדה: "אישור ההפקדה של התוואי, כולל תחנת צחר בכניסה לחצור הגלילית – הוא יום חג וברכה לחצור ולגליל המזרחי. תשתית לאומית ברמה כזו תחולל בלי ספק מהפך בתחומים חשובים כגון – תעסוקה, חינוך, מגורים, בריאות ועוד. חצור הגלילית נמצאת בעיצומה של תנופת בנייה, קליטה והרחבה של האוכלוסייה בתחומה ואני משוכנע שהמהלך ההיסטוריה הזה יסייע להעלות את כלל ישובי הגליל העליון על מפת העסקים וההתחדשות בישראל".

ביוני 2021 סיימה הוועדה את שלב תסקיר ההשפעה על הסביבה. לאחר 11 ישיבות מליאה וסיורים בשטח, במסגרתו נבחרו חלופות מאקרו ומיקרו לתוואי המסילה ולתחנות הרכבת. בדיונים השתתפו כל בעלי העניין, הרשויות והוועדות המקומיות שלאורך המסילה, והתקבלו חוות דעת מכלל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר. כמו כן, נבחרו חלופות למיקום התחנות, כחלק מהתכנון האורבני של היישובים, תוך מזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים.

השאר תגובה

דילוג לתוכן