רות ברזל ז"ל, מוותיקות תושבי צפת, הלכה לעולמה ערב חג הפסח. רות ברזל ז"ל הייתה מראשונות העובדות במכללה האקדמית צפת, בתקופה בה שמשה כשלוחה של אוניברסיטת בר אילן משנת 1968.
רות ז"ל עלתה לישראל מרומניה אחרי שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. בדרכם ארצה נעצרו בני משפחתה ושאר העולים החדשים שהיו בספינתם ע"י הבריטים, ולאחר תלאות רבות הוגלו למחנה פליטים בקפריסין. עם קום המדינה הורשו לעלות לישראל ובצפת הכירה את נחום ברזל, דור שביעי בצפת, לוחם באצ"ל ממגיני העיר.
בשנת 1968 החליטה הנהלת אונ' בר-אילן בהובלתו וביוזמתו של ד"ר טוביה בר-אילן ז"ל, בנו של פרופ' מאיר בר-אילן ז"ל, מייסד אוניברסיטת בר-אילן, להפיץ את האקדמיה בפריפריה. צפת נבחרה כאחת הערים הראשונות בה תוקם השלוחה של אוניברסיטת בר-אילן ללימודים אקדמיים. בצוות ההקמה נמנו גם ד"ר דוד בוחניק, נציגו של ד"ר טוביה בר אילן ז"ל בשלוחה ורות ברזל ז"ל ששמשה כמזכירה אקדמית ומנהלתית. ד"ר דוד בוחניק, אז יו"ר ועד הסטודנטים מספר כי רות ברזל ז"ל רכזה את מרבית העבודה בשלוחה והיתה אחראית על ההתנהלות האקדמית של המרצים והסטודנטים כאחד. "תרומתה של רות ז"ל היתה חשובה לקידומה של השלוחה בצפת ולהצלחתם האקדמית של מאות סטודנטים, שלמדו אז בצפת והשלימו את תארם האקדמי באוניברסיטת בר אילן".
מנחם רהט, אז כתב מעריב בצפון ניהל את שלוחת בר אילן בצפת בשנות ה-80 "הצלחת השלוחה היתה רבה והיא גדלה מידי שנה בעשרות סטודנטים מצפת ומרחבי הגליל. תרומתה של רות ברזל היתה רבה לקידומה של השלוחה, אישה יקרה מיוחדת במינה. טובת לב ואשת חסד להפליא. אשת חיל במלוא המובן של מונח זה". רות ברזל ז"ל שהיתה ידועה "כמזכירה המיתולוגית" של המכללה כהנה בתפקידה עד 1998, אז יצאה לגמלאות.
בעקבות הגידול במספר הסטודנטים הוחלט בשנת 1974 להעתיק את משכנה של המכללה מבנין הרבנות הראשית של היום, למבנה בית החולים רוטשילד-הדסה, המהווה מבנה מרכזי בקמפוס המכללה האקדמית צפת. רות ברזל ז"ל יחד עם אחרים, הניחה את אבני היסוד של המכללה שכיום באים בשעריה כ- 3000 סטודנטים בשנה ותקציב שנתי מעל 100 מיליון ₪, יהי זכרה ברוך.
