מכירים את הכפתור שאף אחד לא לוחץ עליו?

מאת: זוהר שטיינברג, כתב רכב-חדש בגליל

ישבתי השבוע באוטו, בחניה, בלי לנסוע לשום מקום ופשוט לחצתי על הכול לא מתוך שעמום (טוב, קצת מתוך שעמום), אלא מתוך תחושה שאני חייב משהו לאוטו, מכירים את זה שיש כפתור ומתחילים לחשוב… מה יקרה אם…. "ללחוץ או לא ללחוץ זאת השאלה" ?הרכב עלה כמו דירת שלושה חדרים בקריית שמונה והשתמשתי בערך בחצי ממנו את החצי השני הכרתי רק דרך נורות מהבהבות ופעם אחת דרך מכונאי עם פרצוף רציני.

מסתבר שאני לא לבד סקרים שנעשו בעולם כולל כמה שפורסמו בבריטניה ובארה"ב, מראים שחלק גדול מהנהגים לא מכירים אפילו מחצית מהסמלים שעל לוח השעונים שלהם. הרכב התקדם, הנהג נשאר בנקודת ההתחלה ובתא הכפפות שוכב ספר ההוראות: 400 עמודים שאף אחד לא פתח, בין קבלה מ-2019 לשקית קטשופ.

אז לקחתי את הספר, פתחתי אותו (כן,כן, באמת) ויצאתי למסע בין הכפתורים והנורות, הנה מה שגיליתי.

Auto Hold החבר שחשבתם שהוא תקלה.

הכפתור עם האות A בתוך עיגול והמילה Hold מתחתיה. מי שנגע בו בטעות מכיר את הרגע: עצרתם ברמזור, הרמתם את הרגל מהבלם והאוטו פשוט לא זז. "הבלם התקלקל!" חשבתם ועשיתם סיבוב מהיר בראש על עלות התיקון.

האמת: זו מערכת שמחזיקה את הרכב במקום בעצירה, בלי שתצטרכו ללחוץ על הדוושה. היא נהדרת בפקקים של איילון, בעליות בירושלים וברמזורים ארוכים. ברגע שלוחצים על הגז, הבלם משתחרר לבד, הרגל שלכם מקבלת חופש והנהג שמאחוריכם מקבל סיבה לקוות שנזוז כבר.

נורות התצוגה: השפה הסודית של לוח השעונים.

ועכשיו שאלה לכל מי שקורא את הכתבה: כשהאוטו מדליק נורה, מי באמת מבין מה היא אומרת? אפשר גם להרים יד. אני מחכה….

נורות התצוגה הן מערכת יחסים מוזרה, הרכב מנסה להגיד לנו משהו חשוב ואנחנו מגיבים כמו תיירים שמקבלים הוראות בסינית: מהנהנים בנימוס ונוסעים הלאה.

הנורות שכולם מכירים (ומכירים רק בגלל הפחד).

נורת השמן, שמצוירת כמו מנורת קסמים של ג'יני, כשהיא נדלקת, זו לא הצעה אלא צעקה. אין מצב לנסוע "עוד קצת", צריך לעצור במיידי.

נורת הצ'ק אנג'ין (שדולקת בחצי מהרכבים בד"כ בצבע כתום צהבהב), מנוע צהוב קטן שנראה כמו טוסטר, היא יכולה להיות כל דבר, מפקק דלק שלא נסגר עד תקלה של אלפי שקלים. רבים מתרגלים אליה ונוסעים איתה חודשים ואז מגלים שהיא כבר הפסיקה להיות "סתם נורה".

נורת המצבר, מלבן עם פלוס ומינוס, אם היא נדלקת בנסיעה, המצבר לא בהכרח גמור, אבל הטעינה כנראה לא עובדת ועוד מעט תגלו את זה בדרך הקשה, באמצע הכביש כשהרכב יפסיק לנסוע.

הנורות המצחיקות (או לפחות כאלה שגורמות לחשוב)

פרסת הסוס, סמל עם סימן קריאה בתוך משהו שנראה כמו פרסה. נהגים רבים בטוחים שהאוטו מאחל להם הצלחה, האמת פחות רומנטית: זו נורת לחץ האוויר בצמיגים והיא מבקשת שתעצרו בתחנת דלק לפני שהצמיג יחליט בשבילכם.

התולעת, קפיץ כתום קטן בדגמי דיזל. הוא אמור להידלק לכמה שניות ולהיעלם, כי הוא מציין שמחממי המנוע עובדים אם הוא נשאר דלוק, כדאי לבדוק.

הצב, בכמה דגמי היברידיים וחשמליים נדלק פתאום צב, לא, זו לא בדיחה של היצרן. זה מצב הגנה: האוטו מודיע שהוא מקטין את הכוח כדי לשמור על עצמו ועד שתגיעו למוסך הוא יזוז כמו צב אמיתי.

אדם עם כדור, צלמית של אדם יושב עם עיגול גדול לפניו. הכדור, למי שתהה, הוא כרית אוויר. אם הנורה נשארת דולקת ייתכן שמערכת הכריות לא תעבוד בתאונה וזה לא משהו שרוצים לגלות בדרך הקשה חשוב מאוד כי טסט זה בטוח לא יעבור.

האוטו המתפתל, רכב קטן עם שני קווים מתעקלים מאחוריו נשמע כמו משהו שנשבר, אבל זו מערכת בקרת היציבות אם היא מהבהבת בנסיעה, זה דווקא סימן טוב, היא עובדת ועוזרת לכם לא להחליק על כביש רטוב.

הנורות שאף אחד לא מבין

ואז יש את הקטגוריה האמיתית: נורות שנדלקות פעם בשנה, נעלמות ואף אחד לא יודע מה היה שם. מפתח ברגים, סימן קריאה בתוך משולש, פתית שלג, גל מים, חץ עם פס. ברכבים חדשים נוספו גם נורות של מערכות סיוע לנהג ושם הבלבול מגיע לרמה חדשה.

הכלל הפשוט שכדאי לזכור הוא צבעי הרמזור: ירוק או כחול זה "המערכת פועלת", כתום או צהוב זה "תבדקו בקרוב" ואדום זה "תעצרו עכשיו". בדרך כלל זה מספיק כדי לדעת איך להגיב, גם בלי לדעת לקרוא את הסמל.

מצב Sport או: איך להרגיש כמו נהג פורמולה 1 ולהישאר בפקק

כמעט בכל רכב מודרני יש בורר מצבי נהיגה Eco, Normal, Sport, ובחלק גם Snow או Sand מה הם עושים באמת? המערכת משנה את תגובת דוושת הגז, את כובד ההגה ובמכוניות עם מתלים אדפטיביים גם את הרכות של הנסיעה. בתיבות אוטומטיות היא משנה את הרגע שבו התיבה מחליפה הילוך.

ב-Sport האוטו מחזיק הילוך נמוך יותר, הסל"ד גבוה והמנוע נשמע כועס, המציאות? אתם עדיין בכביש 4 ביום ראשון בבוקר ועוברים 12 קמ"ש. מצב Eco, לעומת זאת, מרגיש כאילו הרכב מתלבט בין "אני מנסה" ל"אני לא בטוח" אבל הוא באמת חוסך דלק, במיוחד בנסיעה עירונית רגועה וביוקר המחיה הנוכחי זה כבר לא בדיחה.

כפתור מחזור האוויר (Recirculation)

הסמל: רכב עם חץ מסתובב בתוכו. רוב הנהגים מעולם לא נגעו בו, הוא סוגר את כניסת האוויר מבחוץ ומחזיר את האוויר שכבר בתוך הרכב לכאורה הצעה מוזרה, אבל זה בדיוק מה שצריך כשנכנסים לפקק מאחורי משאית מעלה עשן או עוברים ליד מזבלה. הרכב מתנקה מהריח בלי שתצטרכו לעצור את הנשימה.

אבל שימו לב: בהפעלה ממושכת האוויר "מתיישן", החלונות מתכסים אדים ובקיץ מורגשת מועקה. כלל אצבע: מפעילים לכמה דקות ואז מחזירים ומי ששכח אותו דלוק שבוע שלם כבר שמע מהילדים: "אבא, למה כאן ריח של ……..?"

הצפצוף על החגורה, כשהתיק הוא הנוסע

מי לא מכיר: מניחים תיק על המושב הקדמי והאוטו מתחיל לצפצף בהיסטריה כאילו מישהו חטף ילד. הסיבה היא חיישן משקל במושב הנוסע שמזהה כל חפץ כבד מספיק וחושב שזה אדם. התיק של הלפטופ, הקניות מהסופר ואפילו מזוודה קטנה, כולם "נוסעים" שלא חגרו חגורה.

הפתרון הנכון: להניח את החפצים במושב האחורי או בתא המטען. הפתרון שלא ממליצים עליו, אבל יש מי שעושים אותו: לחגור את התיק, החגורה מעולם לא נראתה גאה יותר.

קיפול מראות חשמלי

המראות שלכם מתקפלות לבד כשננעלים את הרכב? יש מי שגילו את זה רק אחרי שנתיים. ברוב הרכבים החדשים יש כפתור קיפול חשמלי למראות, שימושי כשחונים ברחוב צר או במוסך תחת בניין, בישראל, שבה מראות צד הן אחד הקורבנות הנפוצים של חניות צפופות, זה לא עניין קוסמטי.

מסך המגע, הלב והקללה של הרכב המודרני

היצרנים התאהבו במסכים, הבעיה היא שמסך מגע דורש מבט ומבט על המסך הוא לא מבט על הכביש. בדיקות של גופי בטיחות באירופה הראו שבמקרים רבים לוקח זמן ארוך יותר לבצע פעולה פשוטה במסך מאשר בכפתור פיזי, כדי להוריד את הרדיו או לכוון את המזגן, יש מכוניות שדורשות שלוש רמות של תפריטים.

אחת הבדיחות בענף אומרת שכדי להוריד טמפרטורה בחצי מעלה צריך תואר שני והעובדה היא שלא מעט יצרנים ובהם פולקסווגן, כבר הודיעו שהם מחזירים כפתורים פיזיים אחרי תלונות של לקוחות.

הכפתור שלא קיים באוטו שלכם, אבל כדאי שיהיה

ובנימה פחות טכנית: נניח שהיו לנו כפתורים אמיתיים. כפתור "תנו לנהג שמאחורי לעבור, הוא ממהר", כפתור "אני יודע שהחניה עקומה, אל תסתכלו" וכפתור "שתקו, אני מקשיב לנווט", כפתור "אני מיד מפנה את הנתיב השמאלי( רק הכביש ריק למה אני נוסע בו בעצם?). בינתיים היצרנים לא הוסיפו, אבל אנחנו מחכים.

ומה בסך הכול למדנו?

רוב הכפתורים והנורות ברכב לא שם כדי להעמיס עלינו, הם שם כדי לעזור, לחסוך דלק, להגן עלינו, ולפעמים סתם כדי לשעשע. הבעיה היא שהם מגיעים בלי הסבר, בלי מדריך בעברית ובלי מישהו שיגיד "בוא, אני אראה לך".

אז הנה הטיפ מהשטח: בפעם הבאה שאתם עומדים בחניה בלי שום סיבה, פתחו את הספר. כן, הספר הענק. קראו רק את הפרק על הכפתורים והמערכות. זה לוקח 15 דקות ואחרי זה האוטו נראה אחרת ואם גם אחרי זה לא הבנתם מה הכפתור עם החץ המסתובב עושה, אל תדאגו. את זה אפילו אני לא מבין עד הסוף. אבל לפחות אני כבר לא מפחד ללחוץ עליו.

כתב: זוהר שטיינברג