פתאום הכל הופך קשה. בום. טראח. הכל משתנה, הכל מתערער, העתיד לא ברור, השמיים נופלים ומנגד הילדים. בעיקר כשהם עדיין 'גוזלים'. ילדים זה הכל. חלק שני.
סדרת כתבות מיוחדת לקוראי 'חדש בגליל' מאת עו"ד נדב יואב
אין חולק על כך שגירושין מביאים לשינוי במצב הכלכלי של כלל המעורבים. בחברה המערבית קיים קשר ישיר בין כסף ורכוש לבין תחושת הביטחון החברתית של הילד. משכך, כאשר היציבות הכלכלית של הילד מתערערת, קיים חשש שהוא יאבד מהמסוגלות החברתית שלו ויחווה קושי בסביבת חבריו. בנוסף אובדן התמימות והשקט הנפשי- ילדי גירושין מרגישים את הוריהם ככל הילדים. כאשר ההורים במתח הילדים מרגישים זאת וסופגים את המתח לתוכם. על מנת ולהתמודד עם הבעיה יש לנקוט בשתי דרכים-האחת היא להרגיע את הילד על ידי מתן הסברים שהוריו אוהבים ודואגים לו תמיד וללא תנאי. השני הוא לדאוג שלהורים עצמם לא יהיו יותר לחץ ומתח מהדרוש זאת על ידי פניה לגישור בגירושין על מנת ולאפשר להורים פתרון מהיר ומוסכם לפרידה ונתינת זמן להתאושש ולצבור כוחות.
דרך הקבלה וההבנה של ההורה משפיעה ישירות על ההבנה של הילד- כאשר ההורה אינו מסוגל רגשית ושכלית להכיל ולהבין את הפרידה והגירושין, הוא אינו מסוגל להעביר מסרים נכונים לילד. כתוצאה מכך הופכים החששות של ההורה לגדולים בהרבה אצל הילד ונוצר מעגל של פחד ואימה ביניהם. מצב שכזה עלול להוביל לפגיעה רגשית חמורה ביותר. משכך כאשר יש חשש שההורה לא מסוגל להתמודד עם הגירושין יש להפנותו לטיפול פסיכולוגי שיעזור לו בהקדם האפשרי.
מעל לכל חוסר בנוכחות הורה גורמת לקשיים בהתנהגות בעתיד– כאשר ילד אינו מבלה מספיק זמן עם אחד מהוריו ולא מפתח עם כל אחד מהוריו מנגנונים שיאפשרו לו ללמוד מההורה כיצד להתנהל במצבים שונים, הוא עלול להיקלע בעתיד למצבים רגשיים שלא יהיו בידיו הכלים המתאימים להתמודד עימם. על כן ישנה חשיבות רבה של שני ההורים לוודא שהילד ישהה מספיק זמן עם שני הוריו ושביניהם יתקיים תאום גם אחרי הגירושין בדבר הדרך לחנכו ולהעברת מסרים ערכיים אליו.
ברור כי רמת החשיפה של הילד להליך הגירושין משפיעה ישירות על עתידו- ילדים שרואים את המאבק בין הוריהם לומדים שאין לסמוך על איש וכתוצאה מכך הם עלולים לאבד את היכולת להקים משפחה ולתחזק זוגיות בעתיד. כאשר הורים משתפים את ילדיהם במתרחש בינם לבין ההורה השני, הם הופכים את הילד למעורב במחלוקת ומאלצים אותו לתפוס צד (גם אם לא באופן מוצהר). תוצאה של מעשה שכזה היא פגיעה באמון של הילד באחד מהוריו או משניהם.
ההליך המשפטי
הדין הישראלי בנושא גירושין הינו שילוב בין הדין האישי-דתי החל על אדם לפי דתו ומוצאו והדין האזרחי-טריטוריאלי, החל על כל אזרחיה ותושביה של מדינת ישראל. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 קובע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל יידונו בבית הדין הרבני וייערכו על-פי דין תורה. בכך נקבעים הן סמכות בתי הדין הרבניים בענייני המעמד האישי והן תוכן הדין שיפעילו בתי הדין הללו בבואם לדון בענייני הגירושין ובעניינים הכרוכים בהם.
לצד מחויבותם לדין היהודי, מחויבים בתי הדין הרבניים גם לזכויות שהוקנו לצדדים מכוחו הכללי של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומכוחם של חוקים אזרחיים המכפיפים את בית הדין הרבני במפורש להסדריהם. כך למשל קובע חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 את החלוקה השוויונית ברכוש בני הזוג שנצבר במשותף, כללים החלים מכוח פסיקת בג"ץ בעניין בבלי משנת 1994 גם על בני זוג שנישאו לפני חקיקת החוק.
בתי המשפט האזרחיים, הפועלים מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, מטפלים בעניינים הכרוכים בגירושין כאשר הצדדים (או אחד מהם) פונים אליהם ומקנים להם סמכות.
בכדי ובמטרה לתת בידי בית הדין הרבני כלים להיאבק בסרבנות גט בלתי מוצדקת מצד מתדיינים, נחקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה – 1995. חוק זה ניתן להפעלה לאחר שבית דין רבני מחייב בני זוג בגירושין בפסק-דין ומכוחו יכול בית הדין להפעיל סנקציות אזרחיות ('צוי הגבלה') כנגד הסרבן.
כך למשל, יוכל בית הדין לעכב יציאת סרבן מן הארץ, למנוע ממנו לקבל, לחדש או להחזיק ברישיון נהיגה, בדרכון ובכרטיס אשראי, להפכו ללקוח מוגבל בבנק ולמנוע ממנו עיסוק במשרה ממשלתית ובעסק הטעון רישוי או היתר. אם בפסק הדין ננקטה לשון 'כפיית גט' יוכל בית הדין אף לאסרו במאסר עד 5 שנים (ובמקרים מיוחדים – עד 10 שנים), ובמקרה שהוא אסיר – להרע את תנאי מאסרו ולהעבירו לצינוק לתקופות קצובות.
עניינים הכרוכים בגירושין כגון חלוקת רכוש, מזונות אישה וענייני הילדים המשותפים הקטינים יכולים להיכלל בהסכם גירושין המנוסח על-ידי בני הזוג בשיתוף פעולה, בסיוע משפטן או מגשר. מאידך, יכולים עניינים אלה גם להיות נושא לדיון שיפוטי בעת סכסוך גירושין. דיון שיפוטי יכול להיערך, לפי בחירת הצדדים, הן בפני בית המשפט לענייני משפחה והן בפני בית הדין הרבני, בתנאי שנושאי התביעה השונים צורפו כנדרש לתביעת הגירושין ונכרכו בה כדין. על-פי חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג – 1973, הרכוש שנצבר במסגרת החיים המשותפים מחולק בין בני הזוג רק לאחר מועד פקיעת הנישואין.
לסיכום. הליך גירושין אינו קל וגוזל מאתנו כוחות נפשיים רבים ממון רב אז היזהרו מלאבד צלם אנוש. החדירו למודעות שלכם כי התכלית הינה בניית תא משפחתי חדש ולכן אולי יש בכך תכלית ראויה ולכן יש להתאמץ להקל על הליך הגירושין, כדי לסיימו במהרה. בכל מקרה; לא להתחיל הליך זה ללא קבלת יעוץ משפטי. ובכלל, כשאתם מרגישים שארגז הכלים שלכם לא מספיק, אל תחכו שהמצב יחריף. כדאי ורצוי להתייעץ וללמוד איך להתנהל נכון וטוב יותר. התייעצו עם אנשי מקצוע. גם קבוצת הורים יכולה להוות מענה מצוין, מלווה ותומך בשלב זה.
