מאת: זוהר שטיינברג, כתב רכב חדש בגליל
תארו לעצמכם ילד שמסיים מקצה קרטינג, מוריד את הקסדה ומיד מבקש לחזור למסלול, ההורה כבר מחפש את מפתחות המכונית, אבל הילד עדיין מול מסך התוצאות, משהו שם מסקרן אותו, למה ההקפה האחרונה הייתה מהירה יותר? מה היה קורה אילו בלם מעט מוקדם יותר? רוב המשתתפים יחזרו הביתה עם חיוך וסיפור לחברים אצל אחרים תישאר גם הסקרנות אשר לפעמים היא הצעד הראשון בדרך לעולם המרוצים.
לואיס המילטון התחיל להתחרות בקרטינג בגיל שמונה, לפי הביוגרפיה הרשמית שלו באתר פורמולה 1 אביו עבד בכמה עבודות כדי לממן את ההתקדמות שלו, בגיל עשר המילטון כבר זכה באליפות קרטינג הרבה לפני המכוניות הנוצצות והחוזים הגדולים היו שם כלי קטן, אימונים רבים ומשפחה שהשקיעה זמן וכסף, הכישרון היה חשוב אבל מישהו היה צריך גם להביא אותו למסלול ולשלם על הצמיגים כמו שאני אומר תמיד תנו דחיפה לפוטנציאל אם זה לילדים שלכם או לעצמכם את הלא כבר יש.
גם מקס ורסטאפן התחיל מוקדם בגיל ארבע, בהמשך התקדם לתחרויות בין לאומיות ובשנת 2013 כשהיה בן 15 זכה בשתי אליפויות אירופה ובאליפות עולם בקרטינג. המסלול שלו ושל המילטון מזכיר שהצלחה אינה נולדת ממקצה מוצלח אחד, מאחורי התוצאות עומדות שנים של אימונים, התמודדות עם הפסדים ועבודה על פרטים שרוב הצופים כלל אינם מבחינים בהם.
מה יש בקרטינג שהופך אותו לבית ספר לנהיגה תחרותית? קודם כול הקשר הישיר בין הנהג לכלי. יושבים קרוב לאספלט, הגלגלים חשופים וכל תנועה בהגה מורגשת מיד, אין סביב הנהג תא נוסעים מבודד שמרכך את החוויה גם בלי מהירות של מכונית מרוץ, התחושה יכולה להיות עוצמתית מאוד. מי שהגיע משוכנע שמדובר במכונית צעצוע מגלה לפעמים שהצעצוע דורש ממנו ריכוז רציני והמון עבודה ותרגול.
על המסלול לומדים גם שהרבה רעש ותנועות אינם מבטיחים תוצאה טובה, נהג שמחליק בכל פנייה עשוי להרגיש שהוא מככב בסרט פעולה, בזמן שנהג רגוע ומדויק משיג זמן טוב יותר. בלימה, בחירת קו הפנייה ויציאה מסודרת ממנה מתחברות להקפה אחת, אחר כך צריך לעשות זאת שוב, הקפה מהירה היא התחלה טובה היכולת לחזור עליה היא כבר מיומנות.
לצד השליטה בכלי מגיע גם השיעור בהתנהלות צריך להקשיב למדריך, לקבל החלטות כשנהגים אחרים נמצאים בקרבת מקום ולהמשיך להתרכז אחרי טעות, קל להאשים את הקארט ולפעמים באמת קיימים הבדלים בין כלים להשכרה לכן תוצאות של ערב עם חברים אינן מדד מוחלט לכישרון. ובכל זאת, נהג שמוכן לבדוק היכן איבד זמן ולנסות להשתפר מתחיל ללמוד משהו שימושי.
כאן חשוב להבדיל בין בילוי בקרטינג לבין פעילות תחרותית, במתחם להשכרה מגיעים למקצה בכלי שמספק המפעיל, במסגרת תחרותית יש תקנון, קטגוריות, אימונים ולעיתים גם כלי וציוד בבעלות המשתתף או הקבוצה. גוף הספורט המוטורי הבריטי ממליץ להתחיל בהתנסות בכלים שכורים, ובהמשך לבחון השתתפות בליגה או בתחרויות מועדונים כך אפשר להכיר את התחום לפני שמתחייבים להוצאות גדולות.
מה מסתתר מאחורי המושב?
לא כל קארט הוא אותו כלי בקארטים להשכרה אפשר למצוא מנועי בנזין חד צילינדריים בעלי ארבע פעימות למשל מנועי הונדה בנפח 270 או 390 סמ״ק אלה כלים המיועדים לשימוש חוזר במתחמי קרטינג והביצועים תלויים גם במשקל, בכיוון המנוע ובהגבלות שקובע המפעיל. קיימים גם קארטים חשמליים שבהם אין נפח מנוע בסמ״ק את יכולתם בוחנים לפי ההספק, המשקל ואופן אספקת הכוח.
בקרטינג התחרותי התמונה משתנה לדוגמה, מנוע Rotax 125 MAX DD2 הוא מנוע חד צילינדרי בנפח 125 סמ״ק, בעל שתי פעימות, קירור נוזל וקרבורטור למרות הנפח הקטן, הוא מפיק לפי היצרן כ־34 כ״ס ומצויד בשני הילוכים המופעלים באמצעות מנופים מאחורי ההגה, במשפחת Rotax קיימות גם גרסאות ללא תיבת הילוכים שהנהג מפעיל לכן 125 סמ״ק תחרותיים אינם בהכרח חלשים יותר מ־390 סמ״ק של קארט להשכרה.
המספר שעל המנוע מספר רק חלק מהסיפור, שאר הסיפור מתגלה על המסלול.
וזה אולי המשפט החשוב ביותר להורים בקשה לעוד מקצה אינה מחייבת עדיין רכישת קארט. כדאי לראות אם ההתלהבות נשארת גם אחרי כמה מפגשים ואם הילד נהנה מההדרכה, מהאימון וממשמעת ולא רק מהתחרות עם החבר. אפשר להתחיל בהדרגה לשאול שאלות ולבחון התאמה, אין צורך להפוך את החניה למחסן צמיגים לפני שיודעים אם התחביב ישרוד את החודש הבא.
העלויות משתנות לפי המסגרת ורמת הפעילות, מעבר לזמן הנהיגה מתווספות הוצאות על הדרכה, ציוד מגן, השתתפות בתחרויות ונסיעות. כשמחזיקים כלי, מצטרפת גם התחזוקה לכן כדאי לבקש פירוט ברור של מה שנכלל במחיר ומה מחויב בנפרד. השאלה אינה רק כמה עולה להתחיל אלא כמה עולה להתמיד במשך עונה שלמה ואת החישוב הזה עדיף לעשות בבית, כשהמנועים עדיין שקטים.
אחת הדרכים לצמצם חלק מההתעסקות היא מסגרת שבה המארגן מספק את הכלים גם הפדרציה הבין לאומית לרכב, FIA, מקדמת מסגרות כאלה כחלק מהרחבת הנגישות לקרטינג. הן אינן מבטלות את העלויות אבל מאפשרות להתחרות בלי לרכוש מיד כלי ולנהל את כל תפעולו, חשוב לזכור שקרטינג הוא ענף תחרותי בפני עצמו אפשר ליהנות ממנו ולהתקדם בו גם בלי לתכנן מעבר לפורמולה 1.
בישראל מי שמעוניין לעבור לפעילות תחרותית צריך לבדוק את דרישות הרשות לנהיגה ספורטיבית ואת תנאי המסגרת שבה ינהג. הזמנת מקצה בילוי וקבלת רישיון נהיגה ספורטיבית הן פעולות שונות. לפני שרושמים ילד, כדאי לברר התאמה לגיל ולגובה, איזו הדרכה ניתנת ומה נדרש מהמשתתפים. גם למשפחה שמגיעה מהצפון, בירור קצר מראש עדיף על נסיעה שמסתיימת באכזבה ליד הקופה.
הבטיחות נבחנת גם באופן שבו המקום מתנהל הנחיות ה־FIA לאימוני קרטינג מתייחסות בין היתר לצוותי המסלול, למענה הרפואי, לציוד ולמספר הכלים המשתתפים, אלה פרטים חשובים לא פחות ממראה הקארט. תדריך ברור, ציוד מתאים והקפדה על כללי המסלול הם חלק מהחוויה, מקום רציני צריך לדעת להסביר אותם בפשטות גם למי שמגיע בפעם הראשונה.
רוב הילדים שייהנו מקרטינג לא יהפכו לנהגי מרוצים מקצועיים אפשר לצאת מהמסלול עם תחביב חדש, ללמוד להתמודד עם טעות ולגלות שהקשבה מועילה יותר מתירוצים. תפקיד ההורה הוא לעודד, בלי להפוך כל מקצה לבחינת קבלה לנבחרת המשפחתית בסופו של דבר, לצד השאלה מי הגיע ראשון כדאי להקשיב גם לשאלה שהילד שואל כשהוא מוריד את הקסדה: מתי אפשר לחזור?
לגלות עוד מהאתר חדש בגליל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
