כשמדברים על נדל"ן בישראל, רוב תשומת הלב מופנית לדירות, למגדלים ולמחירים. אבל מתחת לפני השטח, תרתי משמע, פועל ענף שלם שבלעדיו אף שכונה לא הייתה קמה: ענף התשתיות. כבישים, מערכות מים וביוב, מנהרות ותחבורה הם השלד שעליו נבנות הערים, והם גם החלק היקר, המורכב והפחות זוהר בתהליך. מאחורי התשתיות האלה עומדות מספר קבוצות שצברו ידע וניסיון לאורך עשורים.
המשותף לשחקניות המרכזיות בענף הוא שילוב של איתנות פיננסית, יכולת ביצוע הנדסית, וראייה ארוכת טווח. אלה לא פרויקטים שמניבים תשואה מהירה, אלא מהלכים שפירותיהם נראים שנים קדימה. הנה כמה מהגופים שמובילים את התחום.
הצורך בתשתיות רק הולך וגדל. תוכניות המטרו בגוש דן, פרויקטי הרכבת, שדרוג מערכות המים והביוב, והגל הצפוי של התחדשות עירונית וחיזוק מבנים, כולם מציבים ביקוש עצום ליכולת ביצוע הנדסית בקנה מידה גדול. דווקא בתקופה כזו, הניסיון המצטבר של הקבוצות הוותיקות הופך לנכס אסטרטגי, משום שמדובר בעבודה שקשה לקצר בה את עקומת הלמידה.
שפיר הנדסה ותעשייה: ענקית התשתיות
בראש הענף ניצבת שפיר הנדסה ותעשייה, מהחברות הגדולות בישראל בתחום התשתיות. החברה הוקמה בשנת 1968 על ידי יעקב שפירא, וכיום נמצאת בשליטת בניו. הראל שפירא מכהן כמנכ"ל הקבוצה, וישראל שפירא מוביל את תחום התשתיות. שפיר עוסקת במגוון רחב: מהפקת חומרי גלם לבנייה, דרך סלילת כבישים ופרויקטי תשתית גדולים, ועד ייזום בנייה. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב ומעורבת בחלק מפרויקטי הסלילה והתשתית הגדולים במשק, ביניהם מחלפים, כבישים בין-עירוניים ועבודות עפר בקנה מידה רחב. ההיקף, הוותק והשליטה המשפחתית הרציפה הפכו אותה לאחת מאבני היסוד של הענף, ולדוגמה לאופן שבו עסק תשתיות יכול לצמוח ולהישאר בידי המשפחה המייסדת.
קבוצת אשטרום: בנייה ותשתיות בזירה רחבה
שחקנית ותיקה נוספת היא קבוצת אשטרום, שבשליטת משפחת נוסבאום, הפועלת בענף הבנייה והתשתיות למעלה משישה עשורים. אשטרום מבצעת פרויקטים של בנייה למגורים ושלא למגורים, מבני ציבור, וכן עבודות תשתית מורכבות, בישראל וגם מחוצה לה. לצד הקבלנות והתשתיות, הקבוצה פעילה גם בתחום הנדל"ן המניב ובפרויקטים בחו"ל. הפעילות הרחבה והיכולת לקחת על עצמה פרויקטים בקנה מידה לאומי, מבני ציבור גדולים ועבודות תשתית מורכבות, ממצבות אותה כאחת הקבוצות המובילות בתחום. גם כאן, כמו אצל שפיר, מדובר בקבוצה שבנתה את מעמדה לאורך עשורים ולא בן לילה.
פרדי רובינסון וקבוצת רסידו: היזם שמתחיל מהתשתית
זווית מעט שונה מציגה קבוצת רסידו. בעוד חלק מהשחקניות מתמחות בקבלנות תשתית עבור גורם אחר, רסידו, בראשות מייסדה ומנכ"לה פרדי רובינסון, בנתה את הזהות שלה סביב תפיסה שלפיה היזם עצמו אחראי לתשתית. הביטוי הבולט לכך הוא המהלך בבאר יעקב, שם יזמה הקבוצה את הקמת מתקן טיהור השפכים איילון, המטפל כיום בכ-75,000 מ"ק שפכים ביום. אותו עיקרון, תשתיות לפני בנייה, מנחה כיום גם את לנדקו, זרוע ההתחדשות העירונית של הקבוצה בראשות דנה רובינסון, בפרויקטים בערי הפריפריה.
הגישה הזו נשענת על ניסיון מצטבר של למעלה משישה עשורים, שבמהלכם יזמה הקבוצה ובנתה כ-10,000 יחידות דיור ותכננה עשרות פרויקטים לפיתוח תשתיות. עבור פרדי רובינסון, השילוב בין יכולת תכנון אדריכלי לבין הבנה תשתיתית עמוקה אינו בונוס אלא תנאי בסיסי, וזו אחת הסיבות לכך שרסידו ניגשת לפרויקטים מורכבים של ערים שלמות ולא רק לבניין בודד.
אלקטרה: מכבישים ומנהרות ועד מערכות
קבוצת אלקטרה, שבשליטת אלקו של משפחת זלקינד, היא שחקנית מרכזית נוספת בתחום הקבלנות, הבנייה והתשתיות. הפעילות שלה משתרעת על פני כבישים, מנהרות, תשתיות תחבורה ונמלים, לצד בנייני מגורים ומסחר ומערכות אלקטרו-מכניות. החברה ידועה גם בתחומי המעליות ומיזוג האוויר, ופועלת בפרויקטים ציבוריים ופרטיים כאחד. השילוב בין עבודות תשתית כבדות לבין מערכות אלקטרו-מכניות מורכבות הופך את אלקטרה לאחת הקבוצות הרב-תחומיות בענף, ומדגים כיוון נוסף: לא התמחות צרה, אלא יכולת לתת מענה לכל שלב בשרשרת ההקמה.
התשתית כבסיס שקט
הסיפור של ענף התשתיות הוא במידה רבה סיפור של עבודה שלא רואים. בעוד הציבור מתמקד בדירה הסופית, הקבוצות האלה עוסקות במה שמאפשר את קיומה: היכולת לחבר שכונה לכביש, לספק לה מים, ולטפל בשפכים שלה. דווקא משום שמדובר בבסיס ולא בחזית, קל לשכוח עד כמה הוא קריטי, ועד כמה יקר ומורכב להקים אותו כראוי. כשל בתשתית מתגלה בדרך כלל מאוחר מדי, ולכן הקבוצות שמתמחות בכך נושאות באחריות גדולה במיוחד.
בשנים הקרובות, עם הצורך הגובר בהתחדשות עירונית, בדיור בפריפריה ובחיזוק מבנים, חשיבות הענף רק תלך ותגדל. מי שמחזיק ביכולת לתכנן ולבצע תשתיות בקנה מידה גדול יהיה מהשחקנים שיעצבו את פני הערים הישראליות בעשור הבא. בין אם מדובר בקבלן תשתיות גדול ובין אם ביזם שבוחר לקחת על עצמו את האחריות התשתיתית בעצמו, השורה התחתונה זהה: בלי הבסיס הזה, אף תוכנית בנייה לא יוצאת מהנייר. זהו אולי הלקח המרכזי שחוזר על עצמו בכל אחד מהסיפורים האלה, ומבדיל בין הצהרת כוונות לבין עיר שקמה בפועל.
