פיג׳ו 205 המכונית הקטנה שהרגישה גדולה מהחיים

מאת: זוהר שטיינברג- כתב רכב חדש בגליל

תארו לעצמכם בוקר של סוף שנות השמונים, בחניה עומדת פיג׳ו 205 קטנה, בצבע שכבר ראה ימים מבריקים יותר, פותחים דלת דקה, מתיישבים על מושב פשוט, מכניסים מפתח לסוויץ׳ ומושכים צ׳וק(כן פעם היה צ'וק ) ואם הכול מסתדר המנוע מתעורר ואם לא מחכים רגע, מנסים שוב ומקווים שלא הצפתם את הקרבורטור.

לא היו מסכים, מצלמות או כפתור התנעה גם לא קיבלתם הודעה שהרכב זקוק לקפה הנהג היה מערכת המולטימדיה, מחשב הדרך ולעיתים גם המכונאי.

פיג׳ו 205 הוצגה בשנת 1983, בתקופה שבה פיג׳ו הייתה זקוקה לדגם מצליח שיחזיר לה תנופה המכונית הקטנה עשתה הרבה יותר מזה היא נשארה בייצור עד סוף שנות התשעים, נמכרה ביותר מחמישה מיליון יחידות והפכה לאחד הדגמים המזוהים ביותר עם היצרנית הצרפתית אורכה היה כ־3.70 מטרים בלבד, אבל הנוכחות שלה הייתה גדולה בהרבה.

הקסם של ה־205 לא התחיל דווקא בגרסת ה־GTI המפורסמת רוב המכוניות שהסתובבו על הכבישים היו גרסאות רגילות וצנועות, עם מנועים קטנים, אבזור בסיסי ומשקל נמוך זאת הייתה מכונית שנועדה למשפחה קטנה, הייתה כוכבת בצה"ל ולנהג צעיר או לכל מי שרצה להגיע ממקום למקום בלי לקחת הלוואה בגובה משכנתה.

מבחוץ היא נראתה נקייה ופשוטה קווים ישרים, פנסים מלבניים, חלונות גדולים וזנב שכמעט נחתך במקום, מבפנים חיכו פלסטיקים פשוטים, לוח מחוונים ברור ומעט מאוד דברים שיכלו להסיח את הדעת אם רציתם לשנות את הטמפרטורה, הזזתם ידית אם רציתם לדעת לאן לפנות, עצרתם ושאלתם אדם אמיתי.

בגרסאות רבות המנוע נשם דרך קרבורטור בבוקר קר הוא דרש מעט סבלנות ובעל רכב שלמד להכיר אותו ידע בדיוק כמה צ׳וק למשוך ומתי להחזיר לא הייתה מערכת ניהול מנוע מתוחכמת שתאזן הכול לבד מצד שני, גם לא נדרש מחשב אבחון כדי להבין מדוע המנוע מגמגם.

בסופי שבוע היה אפשר לפתוח מכסה מנוע, לבדוק פלאגים, לנקות קרבורטור, להחליף מסנן ולהרגיש שעשית משהו אמיתי. לא כל תיקון היה קל ולא כל טיפול ביתי הסתיים בהצלחה, אבל היה קשר ישיר יותר בין הנהג למכונה לפעמים גם קשר ישיר בין הנהג לבין כתם שמן חדש על החולצה כן בתקופה הזאת הסופ"ש היה טקס של טיפולים לרכב של ניקיון בחניה, של השבחת הרכב על ידי התקנת רמקולים בדש האחורי ובדלתות.

ואז הגיעה ה־205 GTI .

בשנת 1984 הציגה פיג׳ו את גרסת ה־GTI הראשונה, עם מנוע 1.6 ליטר והספק של 105 כוחות סוס בהמשך עלה ההספק ל־115 כוחות סוס, ובשנת 1986 הצטרפה גרסת 1.9 ליטר חזקה יותר עם 130 כוחות סוס. היום הנתונים האלה נשמעים כמעט צנועים, אבל צריך לזכור שהמכונית שקלה פחות מטונה לא היה צורך במאות כוחות סוס כדי לייצר חוויה מהירה, חדה ומרגשת.

ה־GTI לא ניסתה לצעוק היו לה שלוש דלתות, חישוקים מיוחדים, פס אדום דק ותוספות שחורות מסביב למרכב מי שהכיר ידע מיד במה מדובר מי שלא הכיר חשב שזו עוד מכונית קטנה, עד שהכביש התחיל להתפתל.

היא הציעה הגה ישיר, משקל נמוך ומעט מאוד בידוד בין הנהג לבין מה שמתרחש מתחת לגלגלים לא היו בקרת יציבות, בקרת אחיזה או מערכות שמתקנות טעות לפני שהנהג הבין שביצע אותה זה הפך את החוויה לחיה ומעורבת, האדם והמכונה, אך גם לפחות סלחנית היא העניקה הרבה תחושה, ובאותה נשימה דרשה כבוד.

השם 205 התחזק עוד יותר בזכות גרסת Turbo 16, מכונת ראלי בעלת מנוע מרכזי והנעה כפולה, שהדמיון בינה לבין ה־205 המשפחתית היה בעיקר חזותי המכונית זכתה באליפות העולם בראלי בשנים 1985 ו־1986, ובהמשך ניצחה גם פעמיים בראלי פריז-דקאר ההצלחות במסלול ובמדבר הפכו את המכונית הקטנה מהחניה לגיבורה בעיני דור שלם.

בישראל ובכבישי הגליל, ה־205 הרגילה התאימה היטב למידות הכביש ולחניות הצפופות היא הייתה קטנה מבחוץ, שימושית מבפנים וחסכונית יחסית עם זאת, מכונית ישנה לא הייתה חסינה מהזנחה מערכת קירור שלא טופלה, קרבורטור לא מכוון, חיבורים חשמליים שהתיישנו וחלודה במקומות רגישים יכלו להפוך נוסטלגיה זולה לחשבון מוסך יצירתי.

מי ששוקל לרכוש 205 כיום צריך לחפש קודם כול מרכב בריא ורכב שלא עבר שינויים חובבניים מנוע, בלמים ומתלים אפשר לתקן, אבל מכונית שעברה תאונות, חיתוכים או תיקוני שלדה לא נכונים עלולה להפוך לפרויקט ללא סוף. בגרסת GTI חשוב במיוחד לבדוק שהרכב אמיתי ולא 205 רגילה שקיבלה חישוקים, פס אדום וסיפור משכנע.

ומה נשאר מה־205 במכוניות של היום? פיג׳ו 208 המודרנית אינה המשך ישיר של ה־205, אך היא ממלאת מקום דומה במשפחת הדגמים היא מציעה מנועים יעילים יותר, הזרקת דלק, מערכות בטיחות, מסכים, בקרת אקלים ובגרסאות מסוימות גם הנעה חשמלית היא שקטה, בטוחה ונוחה בהרבה.

מצד שני, היא גם כבדה ומבודדת יותר הנהג מקבל ביצועים, נוחות והגנה שה־205 לא הייתה מסוגלת להציע, אבל חלק מהתחושה המכאנית נעלם בדרך פעם חמישים או שישים כוחות סוס דרשו מהנהג לעבוד עם ההילוכים ולתכנן עקיפה היום המכונית עושה יותר בעצמה, ולעיתים משאירה לנהג בעיקר לבחור שיר ושלא לדבר על האמינות שהייתה ב205 לעומת הדגמים החדשים יותר למי שרצה להתקדם לחדש יותר ולהישאר עם הדגם האהוב מבין על מה אני מדבר.

ה־205 לא הייתה מושלמת היא הייתה פשוטה, קלה ולעיתים קצת מעצבנת אבל היא הגיעה מתקופה שבה מכונית קטנה יכלה להיות גם כלי תחבורה עממי, גם צעצוע לנהג וגם סמל תרבותי אולי זאת הסיבה שהיא עדיין מעוררת געגוע, לא מפני שהכול היה טוב יותר פעם, אלא מפני שאפילו נסיעה פשוטה הרגישה כמו משהו שצריך להשתתף בו.

כתב: זוהר שטיינברג