אחרי שאיבד את אביו, עבר גירושים וטלטלה אישית, אמיר שמאי בחר להפוך את הכאב ליצירה. הסינגל החדש "שקיעות" מסמן עבורו לא רק חזרה למוזיקה, אלא גם פתיחת פרק חדש בחיים.
יש רגעים בחיים שבהם הכול נעצר. לא מתוך בחירה, אלא משום שהמציאות מאלצת לעצור. עבור אמיר שמאי, הרגע הזה נמשך כמעט שנתיים.
שמאי, יליד כרמיאל המתגורר כיום בנהריה, מוכר לרבים באזור הצפון מעולמות התקשורת, הפרסום, העסקים והפקת האירועים. במשך שנים הקים והוביל מיזמים מקומיים, בהם העיתון "זהר הצפון", שהפך למותג תקשורת ופרסום מוביל בכרמיאל ובמשגב, וכן היה ממקימי מנהלת העסקים כרמיאל–משגב.
אבל לצד הקריירה העסקית, תמיד ליווה אותו חלום אישי אחד – להיות זמר-יוצר.
בשנים האחרונות החלום כבר החל להתגשם. שירים נכתבו, הוקלטו ועלו לבמות. אלא שאז הגיעו שתי מכות קשות בזו אחר זו: פטירת אביו, שאליו היה קשור מאוד, ותהליך גירושים מורכב לאחר שנות נישואים רבות.
היצירה אמנם נעלמה מהעין, אך לא פסקה לרגע.
"בתקופה הזו כתבתי והלחנתי בערך חמישים שירים", הוא מספר. "הם נשארו במגירה. פשוט עוד לא הייתי מוכן להוציא אותם החוצה."
"שקיעות" – שיר על סוף שהוא גם התחלה
הסינגל החדש "שקיעות" מסמן עבור שמאי את הרגע שבו הכול מתחיל מחדש.
"שקיעה היא סוף, אבל היא גם התחלה", הוא אומר. "כשנכנסה שנת 2024 חשבתי שזו שנת הסיומים, אבל הבת שלי, הודיה, תיקנה אותי ואמרה: 'זו שנת סיום והתחלות חדשות'. המשפט הזה נשאר איתי."
השיר נכתב מול הים, בשעת שקיעה, זמן קצר לאחר פטירת אביו.
"הייתי רגיל לעצור ולהסתכל על השקיעות, אבל בתקופה הקשה היו שקיעות שפשוט פספסתי. כשהלב כואב, לפעמים אתה לא רואה את הדברים היפים שמתרחשים סביבך."
מתוך התחושה הזו נולד המסר של השיר: כל שקיעה מסמלת סיום של פרק, אך גם מבשרת על זריחה חדשה.
"אחרי כל שקיעה מגיעה זריחה. זה לא סוף – זו התחלה."
משפט אחד שסגר חלום לשנים
כבר בילדותו בכרמיאל אהב שמאי מוזיקה. הוא שר בבית הכנסת, כתב שירים וחלם להיות זמר.
אלא שביקור אחד בקונסרבטוריון המקומי שינה את מסלול חייו.
"הכניסו אותנו לחדר, ביקשו מכל אחד לחזור על קטע קצבי קצר באמצעות תיפוף על השולחן. אחרי כמה שניות אמר לי הבוחן שאין לי כישרון מוזיקלי."
לדבריו, המשפט הזה ליווה אותו במשך שנים.
"היום אני בטוח שזה היה אבחון לא מקצועי, במיוחד כשמדובר בילדים. אבל אז האמנתי לו, והחלום פשוט נסגר."
הבת שהחזירה אותו לבמה
לאורך השנים בנה שמאי קריירה עסקית מצליחה. הוא מכר את העיתון שהקים ובחר לפתוח פרק חדש בחייו.
דווקא בגיל 45, בזכות בתו תהילה, חזר לעולם המוזיקה.
"לתהילה יש קול מדהים. לקחתי אותה לשיעורי פיתוח קול כדי להגשים את החלום שלה. ישבתי בצד, ואז המורה שאלה אותי למה אני לא מנסה לשיר."
הוא החל ללמוד פיתוח קול, השתתף בערבי שירה וקריוקי, ובהדרגה עלה לראשונה לבמות.
"בהתחלה התביישתי מאוד, אבל לאט-לאט הבנתי שגם לי יש מקום."
האנשים שהאמינו בו
במהלך הדרך פגש אנשי מקצוע ומוזיקאים שזיהו את הפוטנציאל שבו עוד לפני שהוא עצמו האמין בו.
בהמשך למד פיתוח קול באופן מקצועי גם בתל אביב.
"אחד המורים אמר לי שאני משתמש רק בשלושים אחוז מהיכולת הקולית שלי. המשפט הזה נתן לי מוטיבציה להשקיע ולהתפתח."
מהפחד לדבר – אל הבמה
השינוי שעבר לא הסתכם רק במוזיקה.
"פעם פחדתי לדבר מול קבוצה של אנשים. היום אני עומד על במה, שר ומופיע."
במקביל לעיסוקו במוזיקה, החל לארגן קבוצות מטיילים, ובהמשך הוסמך גם כמורה דרך.
כשהחיים הופכים לשירים
היצירה של שמאי נשענת על אירועים אמיתיים מחייו ומהמציאות הישראלית.
כך נולד גם השיר "הביטי בי ילדתי", שנכתב לזכרה של סמלת אושר שמחה ברזילי ז"ל, שנפלה בקרב במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר.
"שמעתי את אביה, ליאור, מספר עליה בריאיון. זה נכנס לי ללב. ביקשתי את רשותו לכתוב שיר לזכרה, ובאותו לילה כבר נכתבו המילים והלחן."
השיר פורסם וזכה להתרגשות רבה מצד משפחתה.
החלום עדיין נמשך
כעת, עם יציאת "שקיעות", שמאי פותח פרק חדש.
בכוונתו להוציא סינגלים נוספים, להמשיך להקליט ולהציע את שיריו גם לזמרים מובילים בישראל.
"אני מאמין בעזרת השם שהשירים שלי עוד יגיעו לגדולי הזמרים בארץ. זה חלק מהחלום."
עם זאת, יש עקרונות שעליהם אינו מוכן לוותר.
"אני לא מופיע בשישי, בשבת, בחגים או בשעות הלילה. יש לזה מחיר, אבל זו הבחירה שלי. המשפחה והזוגיות קודמות לכל."
כיום הוא נמצא בזוגיות עם לילך, רואת חשבון ואם לשלושה ילדים.
"כבר בערב הראשון שבו נפגשנו ידעתי שהיא האישה שאיתה אני רוצה להמשיך את החיים."
במקביל הוא שוקד גם על כתיבת ספר אוטוביוגרפי.
"זה פרויקט ארוך. אני מאמין שייקח עוד כמה שנים, אבל חשוב לי לספר את הדרך שעברתי."
בסופו של דבר, "שקיעות" הוא הרבה יותר מסינגל חדש. זהו סיפור על אובדן, אמונה, בחירה ותקווה – תזכורת לכך שגם כשהשמש שוקעת, היא רק מפנה מקום לזריחה הבאה.
